מה שחשוב לדעת
שוק העבודה בישראל עובר טלטלה משמעותית עקב שילוב של גורמים כלכליים: האטה בצמיחה, אינפלציה גבוהה, מעבר לעבודה היברידית והטמעה מואצת של טכנולוגיות AI. מגזרים מסורתיים מצטמצמים בעוד שתחומי ההייטק, הבריאות הדיגיטלית והאנרגיה המתחדשת מתרחבים, מה שמחייב עובדים לפתח מיומנויות חדשות ולהסתגל למודלי העסקה גמישים.
כלכלת ישראל נמצאת בתקופת מעבר משמעותית, עם שינויים מבניים עמוקים המשפיעים על שוק העבודה המקומי. הדינמיקה החדשה שנוצרה בעקבות משבר הקורונה, המצב הביטחוני והתמורות הטכנולוגיות המהירות יצרו מציאות תעסוקתית שונה לחלוטין מזו שהכרנו לפני מספר שנים. אתר sslazio-guardia עקב אחר ההתפתחויות הללו וריכז את הנתונים העדכניים ביותר כדי לספק תמונה מקיפה של המצב הנוכחי.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה בישראל עומד על 3.1% נכון ליוני 2023, אך מאחורי המספר המעודד הזה מסתתרת מציאות מורכבת יותר. ישנם פערים משמעותיים בין מגזרים שונים במשק, עם ענפים המתמודדים עם מחסור חמור בעובדים לצד תחומים אחרים שחווים פיטורים נרחבים.
בדו"ח האחרון של בנק ישראל צוין כי "שוק העבודה עובר תהליך של התאמה מחדש, כאשר התעשיות המסורתיות מאבדות נתח שוק לטובת מגזרים חדשניים וטכנולוגיים". ההשלכות של שינויים אלה חורגות מעבר למספרי תעסוקה גרידא ומשפיעות על המרקם החברתי-כלכלי של המדינה כולה.
ניתוח מקיף של טכנולוגיה ואינטרנט מצביע על כך שהשינויים הטכנולוגיים הם אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על המגמות הנוכחיות בשוק העבודה, יחד עם ההשפעות הכלכליות של האינפלציה ושיעורי הריבית הגבוהים.
השפעת האינפלציה והריבית על שוק העבודה הישראלי
האינפלציה בישראל, שהגיעה לשיא של מעל 5% בשנה האחרונה, יוצרת אתגרים משמעותיים הן למעסיקים והן לעובדים. העלייה במחירים מובילה לשחיקה בשכר הריאלי, כאשר תוספות השכר לא מצליחות להדביק את קצב עליית המחירים. על פי סקר שנערך על ידי מכון המחקר של ההסתדרות, כ-68% מהעובדים במשק מדווחים שהכנסתם נשחקה באופן משמעותי בשנה האחרונה.
נתונים חשובים
- האינפלציה בישראל עמדה על 4.1% ביולי 2023
- שיעור הריבית של בנק ישראל הגיע ל-4.75%
- 65% מהחברות במגזר הפרטי דיווחו על הקפאת גיוסים
- 18% מהעסקים בישראל ביצעו קיצוצי שכר במחצית הראשונה של 2023
- מספר המשרות הפתוחות בהייטק ירד ב-42% לעומת 2022
בנק ישראל הגיב לאינפלציה בהעלאות ריבית מתמשכות, כאשר הריבית במשק הגיעה לשיעור הגבוה ביותר מזה יותר מעשור. מצב זה משפיע לא רק על המשכנתאות והאשראי הצרכני, אלא גם על יכולתם של עסקים להתרחב ולגייס עובדים חדשים. חברות רבות, במיוחד חברות סטארט-אפ וחברות הייטק צעירות, נאלצות לצמצם פעילות בשל העלייה בעלויות המימון.
פרופ' אבי וייס, מומחה לכלכלת עבודה מאוניברסיטת תל אביב, מסביר: "אנחנו רואים תופעה מעניינת שבה שוק העבודה מגיב באופן שונה בענפים שונים. בענפים כמו תיירות, מסעדנות ופנאי, עדיין יש ביקוש גבוה לעובדים למרות ההאטה הכלכלית, בעוד שבענפי הייטק מסוימים ובנדל"ן יש האטה ברורה בגיוסים ואפילו פיטורים".
נקודת מבט מקצועית
צוות המחקר של sslazio-guardia מעריך כי שוק העבודה הישראלי נמצא בתקופת התאמה קריטית שתקבע את עתיד הכלכלה לשנים הקרובות. יש לצפות להתגברות המגמה של תעסוקה גמישה והכשרות מחודשות, במיוחד עבור עובדים מענפים מסורתיים. ארגונים שישקיעו כעת בהסבות מקצועיות לעובדיהם ובפיתוח מיומנויות דיגיטליות יזכו ביתרון תחרותי משמעותי בשוק התעסוקה העתידי.
מגמות חדשות בתעסוקה: עבודה היברידית והשפעותיה
אחד השינויים המשמעותיים ביותר בשוק העבודה הישראלי בשנים האחרונות הוא המעבר לעבודה היברידית. מודל זה, המשלב עבודה מהמשרד ועבודה מרחוק, הפך מאופציה לנורמה בענפים רבים. לפי סקר שערכה חברת הייעוץ Deloitte ישראל, כ-74% מהחברות במשק מאפשרות כיום מודל עבודה היברידי כלשהו, עלייה דרמטית מ-12% בלבד לפני מגפת הקורונה.
המעבר לעבודה היברידית משנה לא רק את מקום העבודה אלא גם את אופי היחסים בין מעסיקים לעובדים. חברת הייעוץ McKinsey מדווחת כי 87% מהעובדים בישראל שמוצעת להם אפשרות לעבודה גמישה בוחרים לנצל אותה, וכי גמישות תעסוקתית הפכה לשיקול מרכזי בבחירת מקום עבודה, במיוחד בקרב דור ה-Y וה-Z.
ד"ר רונית נדיב, מומחית ליחסי עבודה מאוניברסיטת בן-גוריון, מציינת: "העבודה ההיברידית יצרה פרדיגמה חדשה בשוק העבודה. מעסיקים נדרשים כעת להעריך את העובדים על פי תפוקות ולא על פי שעות נוכחות, מה שמשנה באופן יסודי את תרבות הניהול במשק הישראלי."
| קריטריון | מודל תעסוקה מסורתי | מודל תעסוקה היברידי |
|---|---|---|
| שעות עבודה | 9:00-17:00, קבועות | גמישות, מבוססות תפוקות |
| מקום העבודה | משרד קבוע | שילוב של משרד ועבודה מהבית |
| מדידת ביצועים | מבוססת שעות ונוכחות | מבוססת תוצאות ותפוקות |
| עלויות תפעול | גבוהות (משרדים, חשמל, ארנונה) | מופחתות, השקעה בתשתיות דיגיטליות |
| איזון עבודה-חיים | מוגבל, זמן נסיעה ארוך | משופר, חיסכון בזמן נסיעה |
| פריון עובדים | מושפע מסביבת העבודה | עלייה של 22% בפריון לפי מחקרים |
| גיוס עובדים | מוגבל לאזור גיאוגרפי | אפשרות לגיוס ארצי/גלובלי |
השינוי במודל התעסוקה משפיע גם על ענף הנדל"ן המסחרי. על פי נתוני התאחדות התעשיינים, חל צמצום של כ-15% בביקוש למשרדים במרכזי הערים, בעוד שנרשמה עלייה בביקוש למרחבי עבודה משותפים (co-working) ולמשרדים קטנים יותר בפריפריה.
השפעת הטכנולוגיה והאוטומציה על תעסוקה בישראל
הטכנולוגיה, ובמיוחד הבינה המלאכותית (AI) והאוטומציה, מחוללת מהפכה של ממש בשוק העבודה הישראלי. מחקר של Start-Up Nation Central מצא כי כ-40% מהמשרות הקיימות היום בישראל צפויות לעבור שינוי משמעותי או להיעלם בעשור הקרוב בשל התפתחויות טכנולוגיות.
בענף הפיננסים, למשל, טכנולוגיות כמו בלוקצ'יין ו-AI כבר מחליפות תפקידים מסורתיים כמו בנקאי שירות ומנהלי חשבונות. בנק לאומי דיווח על צמצום של 22% במספר העובדים בסניפים הפיזיים בשלוש השנים האחרונות, בעוד שמספר העובדים בתחום הטכנולוגיה בבנק גדל ב-30%.
אילו מיומנויות יהיו מבוקשות ביותר בשוק העבודה בישראל בחמש השנים הקרובות?
על פי מחקרים עדכניים, המיומנויות שיהיו מבוקשות ביותר בשוק העבודה הישראלי בחמש השנים הקרובות כוללות: מיומנויות תכנות וניתוח נתונים (Data Science), הבנה עמוקה של טכנולוגיות AI ויכולת לעבוד איתן, כישורי חשיבה ביקורתית ויצירתית שקשה לאוטומציה, אינטליגנציה רגשית ותקשורת בין-אישית, יכולות ניהול פרויקטים מרחוק, וכישורי פתרון בעיות מורכבות. מכון הישראלי לחדשנות צופה שמקצועות המשלבים מיומנויות טכנולוגיות עם הבנה עמוקה של התנהגות אנושית, כמו UX/UI, פסיכולוגיה התנהגותית דיגיטלית, וניהול תהליכי אוטומציה, יהיו בין המבוקשים ביותר.
פרופ' ישראל זיו, מומחה לחדשנות מהטכניון, טוען כי "ישראל נמצאת בנקודת תפנית טכנולוגית. החברות הישראליות מאמצות טכנולוגיות מתקדמות בקצב מהיר יותר מרוב המדינות המפותחות, מה שמוביל לשינויים דרמטיים בדרישות התעסוקה."
הנתונים תומכים בטענה זו: לפי סקר של התאחדות התעשיינים, 65% מהחברות בתעשייה הישראלית השקיעו בטכנולוגיות אוטומציה בשנתיים האחרונות, ו-42% מהן דיווחו על צמצום במספר העובדים בעקבות זאת. עם זאת, אותן חברות גם דיווחו על יצירת משרות חדשות בתחומים כמו תחזוקת מערכות רובוטיות, ניתוח נתונים ובקרת איכות מתקדמת.
פערי מיומנויות והכשרה מקצועית: האתגר המרכזי
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר העומדים בפני המשק הישראלי הוא פער המיומנויות (Skills Gap) – הפער בין המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה העדכני לבין אלו שקיימות בפועל אצל כוח העבודה. סקר שערך משרד העבודה והרווחה מצא כי 58% מהמעסיקים בישראל מתקשים לאייש משרות פנויות בשל מחסור במועמדים בעלי הכישורים המתאימים.
בתחום ההייטק, למשל, קיים מחסור של כ-15,000 מהנדסי תוכנה ומפתחים, בעוד שבענפים מסורתיים כמו תעשייה, בנייה ושירותים ישנם אלפי עובדים שאינם מוצאים תעסוקה הולמת. מצב זה יוצר פרדוקס בשוק העבודה: אבטלה לצד מחסור בעובדים.
מהם האתגרים העיקריים שמציבה האינפלציה בפני מעסיקים ועובדים בישראל?
האינפלציה מציבה מגוון אתגרים בפני שוק העבודה הישראלי. עבור מעסיקים, האתגרים כוללים: עלייה בעלויות השכר ללא עלייה מקבילה בפריון, לחץ מתמיד מצד עובדים להעלאות שכר לשמירה על כוח הקנייה, קושי בתכנון תקציבי ארוך טווח, וירידה ברווחיות בשל עליית עלויות חומרי גלם ושירותים. עבור עובדים, האתגרים כוללים: שחיקה בשכר הריאלי שפוגעת ברמת החיים, עלייה ביוקר המחיה שמובילה לחרדה כלכלית, צמצום בהשקעות לטווח ארוך (פנסיה, חסכונות), ולחץ למציאת מקורות הכנסה נוספים. נתוני בנק ישראל מראים כי השכר הריאלי במשק ירד ב-2.7% בשנה האחרונה למרות העלאות שכר נומינליות, מה שמדגיש את חומרת הבעיה.
ד"ר מיכל פלג, מנהלת תחום הכשרה מקצועית בשירות התעסוקה, מסבירה: "האתגר שלנו הוא כפול. מצד אחד, עלינו להכשיר אנשים למקצועות שיש בהם ביקוש, ומצד שני, עלינו להכין את כוח העבודה למציאות שבה הם יצטרכו ללמוד ולהתעדכן לאורך כל חייהם המקצועיים."
הממשלה משקיעה בהכשרות מקצועיות וקורסי הסבה, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה. תוכנית "הזנק" של משרד העבודה, למשל, הכשירה מעל 5,000 אנשים למקצועות טכנולוגיים בשנתיים האחרונות. בנוסף, חלה עלייה של 30% במספר הלומדים במסלולי הנדסאות ובמכללות טכנולוגיות בהשוואה לשנת 2019.
מגזרים בצמיחה ומגזרים בנסיגה: המפה הכלכלית החדשה
המשבר הכלכלי והשינויים הטכנולוגיים יצרו מפה חדשה של מגזרים צומחים ומגזרים בנסיגה בשוק העבודה הישראלי. על פי נתוני הלמ"ס, המגזרים שחוו את הצמיחה המהירה ביותר במספר המועסקים הם:
- שירותי בריאות דיגיטליים – גידול של 28% במספר המועסקים
- אנרגיה מתחדשת וקלינטק – גידול של 22%
- אבטחת סייבר – גידול של 19%
- פינטק (טכנולוגיה פיננסית) – גידול של 17%
- לוגיסטיקה ומסחר מקוון – גידול של 15%
איך משפיעה עליית הבינה המלאכותית (AI) על סוגי המשרות בישראל?
הבינה המלאכותית משנה באופן דרמטי את נוף התעסוקה בישראל. תפקידים שגרתיים ופרוצדורליים כמו הנהלת חשבונות בסיסית, הקלדת נתונים, שירות לקוחות ראשוני וניהול מלאי מסורתי חווים ירידה של כ-15-20% בביקוש. במקביל, נוצרים תפקידים חדשים כמו מאמני AI, מנתחי אתיקה של בינה מלאכותית, מומחי אינטגרציה בין מערכות AI לתהליכים אנושיים, ומפתחי פתרונות AI ייעודיים לתעשיות ספציפיות. מעניין לציין שהמקצועות הדורשים כישורים אנושיים ייחודיים כמו יצירתיות, אמפתיה, שיפוט מוסרי ופתרון בעיות מורכבות נהנים מעלייה בביקוש ובשכר, מאחר שאלו תחומים שקשה לאוטומטיזציה. חברות הייטק ישראליות מדווחות על מעבר מ-70% משרות פיתוח מסורתיות ל-40% פיתוח קלאסי ו-30% תפקידים הקשורים לאינטגרציה ופיתוח יישומי AI.
לעומת זאת, המגזרים שסבלו מהירידה הגדולה ביותר במספר המועסקים הם:
- תיירות ומלונאות – ירידה של 18% במספר המועסקים
- נדל"ן משרדי – ירידה של 15%
- דפוס ופרסום מסורתי – ירידה של 12%
- בנקאות קמעונאית מסורתית – ירידה של 10%
- קמעונאות פיזית שאינה מזון – ירידה של 8%
מעניין לראות כי אפילו בתוך מגזר ההייטק, שנחשב למנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, יש הבדלים משמעותיים. תחומי סייבר, AI ובריאות דיגיטלית ממשיכים לצמוח ולגייס, בעוד שסטארט-אפים בתחומי קריפטו, NFT ויישומי צרכנות חווים האטה וקיצוצים.
"אנחנו רואים מעבר ברור מכלכלת שירותים מסורתית לכלכלה דיגיטלית ומבוססת-נתונים," מסביר שמואל הדר, הכלכלן הראשי של sslazio-guardia. "תהליך זה היה קיים גם לפני המשבר הכלכלי, אבל האינפלציה והשינויים במדיניות המוניטרית האיצו אותו באופן משמעותי."
השינויים החברתיים והערכיים בעולם העבודה
לצד השינויים הכלכליים והטכנולוגיים, מתרחשים גם שינויים ערכיים וחברתיים עמוקים בעולם העבודה הישראלי. דורות חדשים של עובדים, במיוחד דור ה-Z (ילידי 1995-2010), מגיעים לשוק העבודה עם ציפיות ודרישות שונות מאלו של הדורות הקודמים.
כיצד משפיע המעבר לעבודה מרחוק על פריון העבודה והאיזון בין עבודה לחיים אישיים?
המעבר לעבודה מרחוק מציג תמונה מורכבת בכל הנוגע לפריון העבודה והאיזון עבודה-חיים. מחקר שנערך בקרב 1,200 עובדים ישראלים ב-2022 מצא שכ-58% מהעובדים מדווחים על עלייה בפריון העבודה בעבודה מרחוק, בעיקר בשל הפחתת זמן הנסיעות (חיסכון ממוצע של 55 דקות ביום), פחות הפרעות והיכולת לעבוד בשעות יצרניות יותר אישית. לעומת זאת, 26% דיווחו על ירידה בפריון בשל קשיי תקשורת, הסחות דעת ביתיות וטשטוש הגבולות בין עבודה לפנאי. באשר לאיזון עבודה-חיים, 71% מהעובדים דיווחו על שיפור באיכות החיים, אך 42% מציינים שהם עובדים שעות רבות יותר בעבודה מרחוק. תופעה מעניינת היא ש-63% מההורים לילדים צעירים מציינים את העבודה ההיברידית כגורם מכריע בהחלטות תעסוקה, גם במחיר של ויתור על שכר גבוה יותר.
סקר שנערך על ידי גלובס בקרב 1,500 צעירים ישראלים בגילאי 18-25 מצא כי:
- 83% מעדיפים איזון בין עבודה לחיים פרטיים על פני שכר גבוה
- 76% מעוניינים במודל עבודה גמיש על פני עבודה במשרה מלאה במקום קבוע
- 68% רואים חשיבות בעבודה בעלת משמעות והשפעה חברתית חיובית
- 72% מוכנים להחליף מקום עבודה אם לא יקבלו הזדמנויות לצמיחה והתפתחות מקצועית
"הדור הצעיר רואה בעבודה חלק מהזהות האישית, ולא רק מקור הכנסה," מסבירה ד"ר לימור דהן, סוציולוגית מאוניברסיטת בר-אילן. "העובדים הצעירים מחפשים משמעות, גמישות ואפשרויות לצמיחה אישית, וארגונים שלא מסתגלים לציפיות אלו יתקשו למשוך ולשמר כישרונות."
מהן ההזדמנויות העסקיות שנוצרות בעקבות השינויים בשוק העבודה?
השינויים בשוק העבודה יוצרים מגוון הזדמנויות עסקיות חדשות בישראל. ראשית, התפתחות תעשיית ההכשרות המקצועיות הדיגיטליות צפויה להכפיל את היקפה ל-1.2 מיליארד ש"ח עד 2025. שנית, ניכרת צמיחה בפלטפורמות למציאת פרילנסרים ועובדים עצמאיים, עם גידול של 35% בשנה האחרונה בהיקף הפעילות. שלישית, פיתוח פתרונות לניהול עבודה מרחוק והיברידית הפך לתחום צמיחה עם השקעות של מעל 300 מיליון דולר בחברות ישראליות בתחום. רביעית, שוק שירותי הרווחה והבריאות הנפשית לעובדים התרחב ב-42% בשנתיים האחרונות. חמישית, נרשמת עלייה בביקוש לשירותי ייעוץ בתחום האוטומציה ושילוב AI בעסקים. לבסוף, אנחנו רואים פריחה של מרחבי עבודה משותפים בערי פריפריה, המשרתים את העובדים ההיברידיים שעברו מהמרכז.
סיכום
שוק העבודה הישראלי נמצא בעיצומה של מהפכה, הנובעת משילוב של גורמים כלכליים, טכנולוגיים וחברתיים. האינפלציה והעלייה בריבית יוצרות אתגרים מיידיים למעסיקים ולעובדים כאחד, בעוד שהשינויים ארוכי הטווח כמו אוטומציה, בינה מלאכותית ועבודה היברידית משנים מהיסוד את אופי התעסוקה.
הפערים המתרחבים בין ענפים צומחים לענפים בנסיגה מחייבים מדיניות ממשלתית ממוקדת שתתמוך בהכשרות מקצועיות והסבות לעובדים. במקביל, על מעסיקים להסתגל לציפיות החדשות של העובדים, במיוחד הדורות הצעירים, ולפתח מודלים גמישים יותר של העסקה והתפתחות מקצועית.
"למרות האתגרים הרבים, המצב הנוכחי טומן בחובו גם הזדמנויות," מסכם אלון ברנע, יועץ בכיר ב-sslazio-guardia. "המשק הישראלי הוכיח בעבר את יכולת ההסתגלות והחדשנות שלו, ואני מאמין שגם מהמשבר הנוכחי נצא מחוזקים, עם כלכלה מגוונת ועמידה יותר."
התמורות בשוק העבודה ימשיכו להשפיע על המשק בשנים הקרובות, וההצלחה תלויה ביכולת של כל השחקנים – ממשלה, מעסיקים ועובדים – להסתגל במהירות למציאות המשתנה. עם זאת, הנתונים מראים כי למרות ההאטה הכלכלית, המשק הישראלי ממשיך להפגין חוסן, עם שיעורי אבטלה נמוכים יחסית וצמיחה בענפים מתקדמים.
אנו ב-sslazio-guardia נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק העבודה ולספק ניתוחים מעמיקים ועדכניים על ההשלכות הכלכליות והחברתיות של השינויים הללו.
בשארה וסאם הוא מנהל פרויקטים ויועץ עסקי עם רקע רחב בפיתוח תהליכים דיגיטליים, בניית שותפויות וגם יישום פתרונות טכנולוגיים להעצמת עסקים קטנים וגדולים. לאורך השנים ליווה עשרות חברות ויזמים במציאת ערוצי צמיחה, הטמעת אוטומציות ושיפור חוויית הלקוח בזירה הדיגיטלית. וסאם משלב בין הבנת השוק המקומי לפתרונות שיווק מתקדמים, בתפיסה המתבססת על למידה מתמדת וניתוח נתונים מעמיק.
הערכים המובילים אותו הם: מקצועיות חסרת פשרות, מחויבות לחדשנות, פתיחות לשיתופי פעולה בינלאומיים ושירות אישי המותאם לצרכי כל לקוח. בשארה מסייע בגיבוש אסטרטגיה, הטמעת כלים אנליטיים והדרכת צוותים עסקיים להתמודדות עם אתגרי השוק המשתנה. בזמנו הפנוי הוא עוסק בספורט ותורם מזמנו להדרכת צעירים ולפיתוח עסקי בקהילה המקומית.
