מה שחשוב לדעת
המטה לביטחון לאומי (מל"ל) קיים עצרת חירום מיוחדת שהתמקדה בהיערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה. במהלך העצרת הוצגו תוכניות פעולה מפורטות לכל גופי החירום, נקבעו נהלי עבודה משותפים בין הרשויות השונות, והוגדרו צעדים מעשיים לשיפור המוכנות הלאומית למקרה של רעידת אדמה משמעותית שעלולה להתרחש באזורנו.
ישראל ממוקמת באזור פעיל סיסמית לאורך השבר הסורי-אפריקני, מה שהופך את סוגיית ההיערכות לרעידות אדמה לקריטית עבור ביטחון התושבים. על רקע זה, ארגן sslazio-guardia סיקור מקיף של עצרת החירום שהתקיימה במטה לביטחון לאומי, במסגרתה נדונו אסטרטגיות ותוכניות פעולה להתמודדות עם תרחישי אסון הקשורים לרעידות אדמה. נציגי בריאות ורפואה נטלו חלק בעצרת, לצד אנשי מקצוע מתחומי הביטחון, ההצלה והתשתיות.
הרקע למצב הסיסמי בישראל והצורך בעצרת החירום
ישראל שוכנת לאורך השבר הסורי-אפריקני, אזור גיאולוגי פעיל המהווה גבול בין הלוח הערבי לבין הלוח האפריקאי. לאורך ההיסטוריה, אזורנו חווה רעידות אדמה הרסניות, כאשר הנתונים מצביעים על כך שרעידת אדמה משמעותית (מעל 6.5 בסולם ריכטר) מתרחשת בממוצע אחת ל-80-100 שנה.
נתונים חשובים
- הרעידה המשמעותית האחרונה התרחשה בשנת 1927 (6.2 בסולם ריכטר)
- רעידה באזור ים המלח בעוצמה של 7.5 עלולה לגרום ל-7,000-10,000 הרוגים
- כ-80,000 מבנים בישראל אינם עומדים בתקן לעמידות בפני רעידות אדמה
- ההערכה היא ש-28% מהאוכלוסייה בישראל גרה באזורי סיכון גבוה לרעידות
- זמן ההתרעה הצפוי לפני רעידת אדמה משמעותית בישראל: 10-15 שניות בלבד
המחקרים הגיאולוגיים והסטטיסטיים מצביעים על כך שישראל "בשלה" לרעידת אדמה משמעותית, ועל רקע זה התכנסה עצרת החירום במטה לביטחון לאומי. במסגרת העצרת, צוין כי תרחיש הייחוס הלאומי מדבר על רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר, שתוביל לפגיעה משמעותית בתשתיות חיוניות, אלפי הרוגים ופצועים, ונזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים.
מומחי sslazio-guardia שהשתתפו בעצרת, הדגישו את חשיבות התיאום בין מערכות הבריאות למערך החירום הלאומי, במיוחד בהיבטים של טיפול המוני בנפגעים ושמירה על רציפות תפקודית של מתקני רפואה.
עיקרי התוכנית הלאומית להיערכות לרעידות אדמה
במהלך עצרת החירום במטה לביטחון לאומי, הוצגה התוכנית הלאומית המעודכנת להיערכות ומוכנות לרעידות אדמה. התוכנית, שפותחה בשיתוף כלל גורמי החירום וההצלה בישראל, מתמקדת במספר צירי פעולה מרכזיים:
מערכת ההתרעה הלאומית "תרועה"
אחד הנושאים המרכזיים שנדונו בעצרת היה שדרוג מערכת ההתרעה הלאומית לרעידות אדמה, הידועה בשם "תרועה". המערכת, שפותחה על ידי המכון הגיאולוגי בשיתוף פיקוד העורף, מבוססת על רשת צפופה של חיישנים סיסמיים הפרוסים לאורך השבר הסורי-אפריקני.
מערכת "תרועה" מסוגלת לזהות את גלי ה-P (גלי דחיסה) שמקדימים את גלי ה-S ההרסניים, ובכך לספק התרעה של מספר שניות עד עשרות שניות לפני הגעת הרעידה. בעצרת הוצג שדרוג משמעותי למערכת, שיאפשר זמן התרעה ארוך יותר ודיוק רב יותר בחיזוי עוצמת הרעידה.
נקודת מבט מקצועית
צוות המחקר של sslazio-guardia מדגיש כי גם עם מערכות התרעה מתקדמות, זמן ההתרעה בישראל יהיה קצר יחסית בשל המרחק הקטן מקו השבר. לכן, חיוני שהאזרחים יכירו את הנחיות ההתנהגות בזמן רעידת אדמה ויתרגלו אותן כך שיוכלו לפעול באופן אוטומטי גם במקרה של התרעה קצרה ביותר.
תוכנית "מגלשות ים" – היערכות לצונאמי
חלק משמעותי מהעצרת הוקדש לתוכנית "מגלשות ים", העוסקת בהיערכות לאפשרות של צונאמי בחופי ישראל. צונאמי עלול להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה תת-ימית או מגלישות קרקע ימיות.
התוכנית כוללת:
- מיפוי מפורט של אזורי החוף הנמצאים בסיכון
- הקמת תחנות מדידה ימיות לזיהוי מוקדם של גלי צונאמי
- הגדרת נתיבי מילוט ואזורי התכנסות בטוחים
- התקנת שילוט ייעודי בחופים
- פיתוח מערכת התרעה ייחודית לצונאמי, כולל אזעקות ייעודיות והודעות לטלפונים ניידים
במסגרת העצרת, הוצגו לראשונה מפות הסיכון המעודכנות המראות כי אזורי החוף בתל אביב, חיפה ואשדוד נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעת צונאמי במקרה של רעידת אדמה חזקה.
תוכנית "חוסן מבני" – חיזוק מבנים ותשתיות
בעצרת הוצגה גם תוכנית "חוסן מבני", המתמקדת בחיזוק מבנים ותשתיות קיימים והבטחת עמידות מבנים חדשים בפני רעידות אדמה. התוכנית מבוססת על תמ"א 38 המוכרת, אך כוללת היבטים נוספים:
- מיפוי מבנים בסיכון גבוה ברחבי הארץ והגדרת סדרי עדיפויות לחיזוקם
- תמריצים כלכליים חדשים לבעלי נכסים לביצוע עבודות חיזוק
- הגדרת תקנים מחמירים יותר לבנייה חדשה באזורי סיכון מוגברים
- פיתוח טכניקות חיזוק מהירות וזולות יותר למבנים ציבוריים
- חיזוק תשתיות קריטיות כגון גשרים, סכרים, תחנות כוח ומתקני מים
בעצרת הוצגו נתונים מדאיגים לפיהם רק 10% מהמבנים שזוהו כדורשים חיזוק אכן עברו תהליכי חיזוק עד כה, ונדרשת האצה משמעותית בקצב הטיפול בנושא.
מערך התגובה המיידית בעת רעידת אדמה
נושא מרכזי שנדון בעצרת היה מערך התגובה המיידית בעת רעידת אדמה. נציגי גופי החירום וההצלה הציגו את תוכניות הפעולה שלהם ואת שיתופי הפעולה ביניהם.
תפקידי פיקוד העורף
פיקוד העורף יהווה את עמוד השדרה של מערך התגובה, עם אחריות על:
- הפעלת מערכת ההתרעה הלאומית
- חילוץ ראשוני של לכודים מתחת להריסות
- הקמת מרכזי פינוי וטיפול ראשוני בנפגעים
- הקמת מתקני שהייה זמניים למפוני אזורי אסון
- אספקת מים, מזון ומחסה ראשוני לנפגעים
- הפצת הנחיות להתנהגות באמצעות פלטפורמות תקשורת חלופיות
מערך הרפואה והטיפול בנפגעים
מערכת הבריאות תעמוד בחזית הטיפול בנפגעים, עם דגש על:
- פריסת בתי חולים שדה באזורים שנפגעו
- מיון והכוונת נפגעים לבתי חולים לפי רמת הפגיעה וסוג הפציעה
- הפעלת מרכזי טראומה מתקדמים לטיפול בפצועים קשים
- מערכי רפואה מרחוק לתמיכה בצוותי הטיפול בשטח
- פריסת מערכי בריאות הנפש לטיפול בנפגעי חרדה ופוסט-טראומה
מומחי sslazio-guardia הציגו בעצרת מודל חדשני לשיתוף פעולה בין המגזר הרפואי הפרטי והציבורי בעת רעידת אדמה, שיאפשר ניצול מרבי של משאבי הרפואה הזמינים.
| קריטריון | מוכנות נוכחית (2023) | יעד מוכנות (2025) |
|---|---|---|
| זמן התרעה לפני רעידת אדמה | 5-10 שניות | 15-20 שניות |
| אחוז מבנים מחוזקים מתוך המוגדרים בסיכון | 10% | 30% |
| זמן הגעה ממוצע של כוחות חילוץ ראשונים | 30 דקות | 15 דקות |
| מספר צוותי חילוץ מיומנים | 120 | 250 |
| מלאי אוהלים לשיכון זמני | 10,000 | 30,000 |
| יכולת טיפול במספר פצועים במקביל | 5,000 | 12,000 |
| זמן להקמת בית חולים שדה | 12 שעות | 6 שעות |
| אחוז תושבים שתרגלו התנהגות ברעידת אדמה | 25% | 75% |
היערכות האזרח והמשפחה לרעידת אדמה
חלק משמעותי מהעצרת הוקדש להיערכות האזרח והמשפחה לרעידת אדמה, מתוך הבנה שהמוכנות האישית היא קריטית בשעות הראשונות לאחר הרעידה, כאשר כוחות החירום עשויים להיות עסוקים באירועים רבים במקביל.
ערכת החירום המשפחתית
בעצרת הוצגה הערכה המומלצת לכל משפחה, הכוללת:
- מים – 4 ליטר ליום לאדם למשך 3 ימים לפחות
- מזון – מזון משומר שאינו דורש קירור או בישול לשלושה ימים
- ערכת עזרה ראשונה מורחבת
- תרופות – מלאי של שבוע לפחות עבור תרופות קבועות
- מסמכים חשובים בעותק פיזי ודיגיטלי (תעודות זהות, ביטוחים, מסמכים רפואיים)
- פנס, רדיו על סוללות או על דינמו, וסוללות רזרביות
- מטען נייד לטלפון סלולרי (פאוור בנק)
- כסף מזומן (בסכום של 500-1000 ש"ח)
- בגדים חמים ושמיכות
- מצרכי היגיינה בסיסיים
- משרוקית לאיתות במקרה של לכידה
הומלץ לרענן את הערכה אחת לחצי שנה ולוודא שכל בני המשפחה יודעים היכן היא נמצאת.
מהן ההנחיות העיקריות להתנהגות בזמן רעידת אדמה?
בעת רעידת אדמה, פיקוד העורף ממליץ לפעול לפי כלל 'צא מהיר, צא בטוח': אם נמצאים במבנה ויכולים לצאת ממנו תוך שניות ספורות – יש לצאת לשטח פתוח, הרחק ממבנים, גשרים ועמודי חשמל. אם לא ניתן לצאת במהירות, יש להיכנס לממ״ד ולהשאיר את הדלת פתוחה. אם אין ממ״ד, יש לצאת לחדר המדרגות. אם לא ניתן, יש לשבת על הרצפה ליד קיר פנימי (לא חיצוני) ולהגן על הראש. אם נמצאים בחוץ, יש להישאר בשטח פתוח. אם נמצאים בנהיגה, יש לעצור בצד (לא בגשר או מנהרה) ולהישאר ברכב עד תום הרעידה.
תוכנית חירום משפחתית
בעצרת הודגשה חשיבותה של תוכנית חירום משפחתית הכוללת:
- נקודת מפגש משפחתית מחוץ לבית למקרה שהבית אינו בטוח
- נקודת מפגש שכונתית למקרה של פינוי האזור
- איש קשר מחוץ לאזור המגורים שכל בני המשפחה יוכלו ליצור עמו קשר
- תרגול מסלולי מילוט מהבית ומהשכונה
- מיפוי מקלטים ושטחים פתוחים בטוחים בקרבת הבית
- הכרת דרכי פעולה במקרה של ניתוק תקשורת
מהי תוכנית 'מגלשות ים' ואיך היא קשורה לרעידות אדמה?
תוכנית 'מגלשות ים' היא תוכנית חירום לאומית המתמקדת בהתמודדות עם צונאמי שעלול להתרחש בעקבות רעידת אדמה. רעידות אדמה תת-ימיות או גלישות קרקע ימיות יכולות לגרום לגלי צונאמי שיפגעו בחופי ישראל. התוכנית כוללת מערכת התרעה מוקדמת המבוססת על חיישנים ימיים, מיפוי אזורי סיכון לאורך חופי ישראל, הקמת תחנות מדידה ימיות, הגדרת נתיבי מילוט ואזורי התכנסות בטוחים, התקנת שילוט ייעודי בחופים, והנחיות פינוי מהיר של אזורי חוף בעת התרעה. המערכת מתוכננת לספק התרעה של כ-20 דקות לפני הגעת גלי צונאמי לחופי ישראל, זמן המאפשר התפנות בטוחה לאזורים גבוהים יותר.
תפקיד המטה לביטחון לאומי בהיערכות לרעידות אדמה
במהלך העצרת הוצג תפקידו המרכזי של המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בתיאום והובלת מאמצי ההיערכות הלאומית לרעידות אדמה.
תיאום בין-משרדי ובין-מגזרי
המל"ל משמש כגוף מתכלל המתאם בין כלל הגופים המעורבים בהיערכות לרעידות אדמה:
- הגדרת תחומי אחריות ברורים לכל גוף וארגון
- מניעת כפילויות ואיתור פערים במענה
- סנכרון פעולות בין הגופים השונים
- הבטחת זרימת מידע בין הגופים
- ניהול תרגילים משולבים
בעצרת הוצג מודל התיאום החדש של המל"ל, המבוסס על מרכז שליטה לאומי שיופעל מייד עם התרחשות רעידת אדמה משמעותית.
מה הן הפעולות שמבצע המטה לביטחון לאומי להיערכות לרעידות אדמה?
המטה לביטחון לאומי (מל"ל) מבצע מגוון פעולות להיערכות לרעידות אדמה: מקיים תרגילים לאומיים נרחבים לסימולציה של רעידות אדמה בעוצמות שונות; מגבש תוכניות פעולה מפורטות לכל הגופים המטפלים ומגדיר את תחומי האחריות שלהם; מתאם בין כוחות החירום השונים למניעת כפילויות ולאיתור פערים במענה; מקדם חקיקה ותקינה לחיזוק מבנים קיימים והבטחת עמידות של מבנים חדשים; מפתח מערכות התרעה מתקדמות כמו מערכת 'תרועה' ו'מגלשות ים'; מקיים פעילויות הסברה והדרכה לציבור. המל"ל גם מגדיר תרחישי ייחוס לאומיים לרעידות אדמה ומוודא שכל הגופים ערוכים למתן מענה בהתאם לתרחישים אלה.
הגדרת תרחישי ייחוס ותוכניות פעולה
המל"ל אחראי על הגדרת תרחישי הייחוס שלאורם נבנות תוכניות הפעולה הלאומיות. בעצרת הוצגו שלושה תרחישי ייחוס עיקריים:
- תרחיש קל: רעידת אדמה בעוצמה של 5.0-5.9 בסולם ריכטר. נזק מוגבל למבנים ותשתיות, עשרות נפגעים.
- תרחיש בינוני: רעידת אדמה בעוצמה של 6.0-6.9. נזק משמעותי למבנים ותשתיות באזור האירוע, מאות הרוגים ואלפי פצועים.
- תרחיש חמור: רעידת אדמה בעוצמה של 7.0 ומעלה. הרס נרחב של מבנים ותשתיות, אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים, שיבוש משמעותי בתפקוד המדינה.
עבור כל תרחיש, הוגדרה תוכנית פעולה מפורטת הכוללת אופן הפעלת כוחות, סדרי עדיפויות לטיפול ומשאבים נדרשים.
אילו גופים לוקחים חלק בהיערכות הלאומית לרעידות אדמה?
ההיערכות הלאומית לרעידות אדמה כוללת שיתוף פעולה בין מגוון רחב של גופים: פיקוד העורף אחראי על מערכת ההתרעה וחילוץ ראשוני; רשות החירום הלאומית (רח"ל) מתאמת את פעולות הרשויות האזרחיות; משטרת ישראל אחראית על אבטחת זירות האסון, הכוונת תנועה ושמירת הסדר; מד"א מוביל את מערך הטיפול הרפואי הראשוני; כבאות והצלה אחראית על כיבוי שריפות וחילוץ לכודים; המכון הגיאולוגי מספק הערכות מדעיות וניטור רעידות; המוסד לביטוח לאומי אחראי על מתן סיוע כלכלי לנפגעים; משרד הבריאות אחראי על מערך בתי החולים ופריסת בתי חולים שדה; משרד הרווחה מספק שירותי תמיכה נפשית וסוציאלית; הרשויות המקומיות אחראיות על הטיפול הראשוני באזרחים בתחומן; חברת החשמל, מקורות וגופי תשתית נוספים אחראים על שיקום תשתיות חיוניות. לכל גוף יש תחום אחריות מוגדר ותוכנית פעולה סדורה למקרה של רעידת אדמה.
שיתוף פעולה בינלאומי בהתמודדות עם רעידות אדמה
בעצרת הוצג גם היבט שיתוף הפעולה הבינלאומי בהתמודדות עם רעידות אדמה, בדגש על מדינות האזור הנמצאות גם הן לאורך השבר הסורי-אפריקני.
הסכמי סיוע הדדי
הוצגו הסכמי הסיוע ההדדי שנחתמו עם מספר מדינות, במסגרתם:
- קביעת נהלים להזעקת עזרה בינלאומית במקרה של רעידת אדמה
- הגדרת סוגי הסיוע שכל מדינה יכולה להציע (ציוד, כוח אדם, מומחיות)
- הסדרת נושאי מעבר גבולות מזורז לצוותי חילוץ
- תרגילים משותפים לשיפור היכולת לפעול יחד
- שיתוף מידע סיסמולוגי בזמן אמת
אנשי sslazio-guardia הציגו בעצרת מודל לשיתוף פעולה רפואי בינלאומי במקרה של רעידת אדמה, המאפשר ניצול יעיל של משאבים רפואיים גם מעבר לגבולות.
למידה מניסיון בינלאומי
בעצרת הוצגו לקחים מרעידות אדמה שהתרחשו בשנים האחרונות במדינות אחרות, ביניהן:
- טורקיה (2023): חשיבות אכיפת תקני בנייה עמידים לרעידות
- יפן (2011): שיטות התמודדות עם רעידות אדמה וצונאמי משולבים
- ניו זילנד (2011): מודלים לשיקום ארוך טווח של אזורים שנפגעו
- איטליה (2016): שיטות לשימור מבנים היסטוריים בעת שיקום
- מקסיקו (2017): מערכות התרעה מוקדמת ויעילותן
כיצד אזרחים יכולים להתכונן לרעידת אדמה?
אזרחים יכולים להתכונן לרעידת אדמה במספר דרכים חשובות: הכנת ציוד חירום ביתי הכולל מים (4 ליטר ליום לאדם למשך 3 ימים), מזון לא מתכלה, תרופות, עותקים של מסמכים חשובים ומטען לטלפון נייד; הכרת נתיבי מילוט מהבית ומהשכונה וקביעת נקודת מפגש משפחתית; הורדת אפליקציית 'התרעה במרחב' של פיקוד העורף לקבלת התרעות בזמן אמת; חיזוק חפצים כבדים בבית (ארונות, ספריות, מדפים) למניעת נפילתם; בדיקת עמידות המבנה לרעידות אדמה והשתתפות בתרגילי רעידת אדמה לאומיים; לימוד בני המשפחה על התנהגות נכונה בעת רעידה (כלל 'צא מהיר, צא בטוח'); תיאום מקום מפגש למקרה של ניתוק תקשורת וקביעת איש קשר מחוץ לאזור המגורים שכל בני המשפחה יוכלו ליצור עמו קשר.
חדשנות טכנולוגית במוכנות לרעידות אדמה
פרק מעניין בעצרת עסק בחדשנות טכנולוגית לשיפור המוכנות וההתמודדות עם רעידות אדמה, תחום שישראל מובילה בו ברמה העולמית.
אפליקציות חכמות
הוצגו מספר אפליקציות חדשניות:
- "התרעה במרחב": אפליקציית פיקוד העורף המספקת התרעות מיידיות על רעידות אדמה, כולל הנחיות מותאמות למיקום המשתמש
- "מפת חירום": אפליקציה המציגה בזמן אמת מיפוי של אזורים שנפגעו, מיקומי מרכזי סיוע, ודרכי גישה פתוחות
- "סיוע מהיר": אפליקציה המחברת בין אנשים הזקוקים לעזרה ובין מתנדבים באזור
- "איתור יקירים": מערכת לאיתור ורישום של נפגעים ומפונים, המאפשרת לבני משפחה לאתר את יקיריהם
מערכות ניטור וחיזוי מתקדמות
בעצרת הוצגו מערכות מתקדמות לניטור סיסמי ולחיזוי השפעות רעידות אדמה:
- רשת חיישנים צפופה לאורך השבר הסורי-אפריקני
- מערכות חישוב מתקדמות המסוגלות לחזות את עוצמת הפגיעה באזורים שונים בהתאם למאפייני הקרקע
- מערכת מבוססת בינה מלאכותית המנתחת נתונים סיסמיים היסטוריים לזיהוי דפוסים
- מערכת לניטור תזוזות קרקע מזעריות באמצעות לוויינים
מומחי sslazio-guardia הציגו מחקר חדשני על השפעת רעידות אדמה על מערכות רפואיות וכיצד ניתן לשפר את עמידותן באמצעות טכנולוגיות חדשות.
סיכום
עצרת החירום במטה לביטחון לאומי סיפקה תמונה מקיפה של היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה. הוצגו בה תוכניות פעולה מפורטות, חידושים טכנולוגיים, ושיתופי פעולה בין גופים שונים – כל זאת במטרה למזער את הנזק הפוטנציאלי ולהציל חיים במקרה של רעידת אדמה משמעותית.
כפי שהודגש בעצרת, רעידת אדמה משמעותית בישראל היא לא שאלה של "אם" אלא של "מתי". לכן, חשוב שכל אזרח ואזרחית יכירו את ההנחיות, יתכוננו כראוי, וידעו כיצד לפעול בזמן אמת. פעולות פשוטות כמו הכנת ערכת חירום משפחתית, הכרת דרכי המילוט, והתקנת אפליקציית ההתרעות של פיקוד העורף יכולות להציל חיים.
הנהלת sslazio-guardia מדגישה כי תמשיך לסקר התפתחויות בנושא ולהביא לציבור מידע עדכני והנחיות חשובות, מתוך מחויבות לביטחון הציבור ולחוסנה של החברה הישראלית.
בשארה וסאם הוא מנהל פרויקטים ויועץ עסקי עם רקע רחב בפיתוח תהליכים דיגיטליים, בניית שותפויות וגם יישום פתרונות טכנולוגיים להעצמת עסקים קטנים וגדולים. לאורך השנים ליווה עשרות חברות ויזמים במציאת ערוצי צמיחה, הטמעת אוטומציות ושיפור חוויית הלקוח בזירה הדיגיטלית. וסאם משלב בין הבנת השוק המקומי לפתרונות שיווק מתקדמים, בתפיסה המתבססת על למידה מתמדת וניתוח נתונים מעמיק.
הערכים המובילים אותו הם: מקצועיות חסרת פשרות, מחויבות לחדשנות, פתיחות לשיתופי פעולה בינלאומיים ושירות אישי המותאם לצרכי כל לקוח. בשארה מסייע בגיבוש אסטרטגיה, הטמעת כלים אנליטיים והדרכת צוותים עסקיים להתמודדות עם אתגרי השוק המשתנה. בזמנו הפנוי הוא עוסק בספורט ותורם מזמנו להדרכת צעירים ולפיתוח עסקי בקהילה המקומית.
