מה שחשוב לדעת
הזירה הפוליטית העולמית עוברת טלטלה משמעותית המשפיעה ישירות על ישראל ומעמדה האסטרטגי. מהסכמי אברהם ועד המתיחות בין המעצמות, ממשבר האקלים ועד הסכסוך באוקראינה – ישראל נדרשת לנווט במציאות דינמית ומורכבת. האתגרים וההזדמנויות הנגזרים מהתפתחויות אלה מחייבים חשיבה אסטרטגית מחודשת ויצירת איזונים עדינים במדיניות החוץ הישראלית.
מבט-על: מפת המגמות הפוליטיות העולמיות ב-2023
העולם הפוליטי ב-2023 מתאפיין במספר מגמות מרכזיות המעצבות מחדש את הסדר העולמי ומשפיעות באופן ישיר על ישראל. צוות המומחים של SSLazio Guardia מנתח את המגמות המרכזיות שמשנות את פני המפה הגיאופוליטית ומשפיעות על מעמדה של ישראל בזירה העולמית.
ראשית, אנו עדים להתחזקות משמעותית של תחרות בין מעצמות – ארה"ב, סין ורוסיה – המעצבת מחדש את מאזן הכוחות הגלובלי. שנית, ניכרת התגברות של רגשות לאומניים ופופוליסטיים במדינות רבות, לצד התחזקות של משטרים אוטוריטריים. שלישית, משבר האקלים העולמי הופך לגורם מרכזי במדיניות החוץ והכלכלה של מדינות רבות. ולבסוף, המזרח התיכון ממשיך לעבור שינויים דרמטיים בעקבות הסכמי אברהם והשינויים ביחסי הכוחות האזוריים.
בתוך מציאות מורכבת זו, ישראל מוצאת עצמה בצומת קריטי, כאשר עליה לנווט בין אינטרסים מנוגדים ולמצוא את דרכה בעולם המשתנה במהירות. עוד בחדשות בארץ ובעולם ניתן למצוא מידע נוסף על התפתחויות אלה.
היחסים המשתנים עם ארצות הברית: אתגרים והזדמנויות
היחסים בין ישראל לארה"ב, הנחשבים ל"יחסים מיוחדים", עוברים תקופה של התאמות ואתגרים בשנים האחרונות. שינויי הממשל בארה"ב הביאו לגישות שונות כלפי סוגיות מפתח במזרח התיכון, כאשר כל ממשל מדגיש אספקטים שונים של היחסים.
הממשל האמריקאי הנוכחי מתמקד בחידוש המחויבות לפתרון שתי המדינות, בחיזוק ההסכמים הרב-צדדיים באזור, ובהתמודדות עם השפעתן של סין ורוסיה במזרח התיכון. במקביל, ישנה מגמה מתמשכת של שחיקה בתמיכה הדו-מפלגתית המסורתית בישראל, בעיקר בקרב הדור הצעיר ובחוגים מסוימים במפלגה הדמוקרטית.
נקודת מבט מקצועית
לדעת המומחים של SSLazio Guardia, היחסים עם ארה"ב נכנסים לעידן חדש המחייב חשיבה אסטרטגית מחודשת. ישראל נדרשת לפעול בשני מישורים מקבילים – שימור הברית האסטרטגית עם הממשל תוך כדי בניית גשרים עם קהלים מגוונים בחברה האמריקאית, כולל אלו שהביקורת שלהם כלפי מדיניות ישראל גוברת. זוהי משימה מורכבת הדורשת תחכום דיפלומטי ואסטרטגיה תקשורתית מתוחכמת.
מבחינה ביטחונית, שיתוף הפעולה ממשיך להיות איתן, עם סיוע צבאי שנתי בסך 3.8 מיליארד דולר, פיתוח משותף של מערכות הגנה מתקדמות, ושיתוף פעולה מודיעיני הדוק. יחד עם זאת, חילוקי דעות בנושא איראן, תהליך השלום, והיחסים עם סין מציבים אתגרים ליחסים.
הזדמנויות חדשות נפתחות בתחומי טכנולוגיה, אנרגיה נקייה, וביטחון סייבר, שבהם הידע והניסיון הישראלי מוערכים מאוד. אלה עשויים להוות בסיס לשיתופי פעולה חדשים שיחזקו את היחסים גם בעתיד.
הסכמי אברהם ושינוי פני המזרח התיכון
הסכמי אברהם, שנחתמו בשנת 2020, סימנו נקודת מפנה היסטורית ביחסי ישראל עם העולם הערבי. הנורמליזציה של היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן שינתה את המפה האסטרטגית של האזור ויצרה הזדמנויות חדשות לישראל.
נתונים חשובים על הסכמי אברהם
- היקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות הגיע ל-2.59 מיליארד דולר בשנת 2022
- מעל ל-500,000 ישראלים ביקרו באיחוד האמירויות מאז החתימה על ההסכמים
- נחתמו יותר מ-80 הסכמים ומזכרי הבנות בין ישראל למדינות ההסכמים
- השקעות הדדיות של למעלה מ-1.5 מיליארד דולר מאז החתימה על ההסכמים
- גידול של 120% בייצוא הישראלי למרוקו בשנה האחרונה
מעבר להשפעה הכלכלית המשמעותית, ההסכמים יצרו מסגרת חדשה לשיתוף פעולה אזורי מול האיום האיראני. הם סימנו מעבר פרדיגמטי מהתפיסה הישנה לפיה יחסי ישראל עם העולם הערבי תלויים בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לתפיסה חדשה המבוססת על אינטרסים משותפים.
האתגר העיקרי כעת הוא להעמיק ולהרחיב את ההסכמים, תוך התמודדות עם מכשולים פוטנציאליים, כולל התנגדות ציבורית במדינות מסוימות והתפתחויות פוליטיות אזוריות. ערב הסעודית נותרה "הפרס הגדול" של הנורמליזציה, כאשר דיווחים על מגעים לקראת הסכם ממשיכים להופיע בתקשורת העולמית.
איראן והגרעין: ההשלכות האסטרטגיות
תכנית הגרעין האיראנית והשפעתה האזורית ממשיכות להוות אתגר מרכזי למדיניות החוץ והביטחון של ישראל. הפסקת המשא ומתן על הסכם הגרעין החדש והתקדמות איראן בהעשרת אורניום לרמות גבוהות יוצרות מציאות ביטחונית מורכבת.
איראן ממשיכה להתקדם בתוכנית הגרעין שלה, כאשר לפי הערכות שונות היא קרובה מאי פעם ליכולת לפרוץ לנשק גרעיני. בנוסף, השפעתה האזורית דרך שלוחיה (חיזבאללה, חמאס, החות'ים בתימן, ומיליציות שיעיות בסוריה ועיראק) מציבה איום רב-זירתי על ישראל.
| קריטריון | גישת הדיאלוג עם איראן | גישת הלחץ המקסימלי על איראן |
|---|---|---|
| יעילות בעצירת תוכנית הגרעין | האטה זמנית תחת הסכם ופיקוח | האטה מסוימת דרך סנקציות ופעולות חשאיות |
| אופק זמן | תוצאות מהירות יותר דרך הסכמים | תהליך ארוך יותר של לחץ מתמשך |
| יציבות ההישגים | תלוי במחויבות איראן להסכם | תלוי ביכולת לשמר לחץ בינלאומי |
| התמודדות עם השפעה אזורית | מוגבלת – מתמקד בעיקר בנושא הגרעין | רחבה יותר – מתייחסת לכל מוקדי הכוח האיראניים |
| תמיכה בינלאומית | תמיכה רחבה יותר ממדינות אירופה והמערב | תמיכה מוגבלת יותר, בעיקר מארה"ב ומדינות ערב מסוימות |
| סיכון להסלמה צבאית | סיכון נמוך יותר בטווח הקצר | סיכון גבוה יותר להתלקחות עימות |
| השפעה על החברה האיראנית | חיזוק מחנה הפרגמטי באיראן | הגברת המצוקה הכלכלית ופוטנציאל למחאה פנימית |
המחאות באיראן מאז ספטמבר 2022, שהחלו בעקבות מותה של מהסה אמיני, יצרו דינמיקה פנימית חדשה, אך המשטר האיראני הצליח לדכא את ההתנגדות באלימות. הרפובליקה האסלאמית ממשיכה להתמודד עם אתגרים כלכליים קשים בשל הסנקציות, אך מצליחה לשרוד ולהמשיך בפעילותה האזורית.
מהי המשמעות האסטרטגית של התקרבות איראן-סין-רוסיה לישראל?
ההתקרבות בין איראן, סין ורוסיה מייצרת אתגר אסטרטגי משמעותי עבור ישראל. ברית זו מאפשרת לאיראן להתמודד טוב יותר עם הסנקציות המערביות, לקבל טכנולוגיה מתקדמת, ולהגביר את השפעתה האזורית. עבור ישראל, המשמעות היא התמודדות עם איראן שנהנית מתמיכה של שתי מעצמות עולמיות, מה שמקשה על מאמצי הבידוד הבינלאומי. כמו כן, הדבר מגביל את חופש הפעולה של ישראל בסוריה, שם רוסיה היא שחקן דומיננטי. סחר הנשק בין איראן לרוסיה, שהתגבר בעקבות המלחמה באוקראינה, מאפשר לאיראן לקבל טכנולוגיות מתקדמות שעלולות להגיע גם לידי שלוחיה באזור. זהו מצב המחייב את ישראל לפתח אסטרטגיה מורכבת יותר של איזונים ובלמים ביחסיה עם המעצמות ובמדיניותה האזורית.
מגמות גלובליות וההשפעה על מעמדה של ישראל
מעבר למזרח התיכון, מספר מגמות גלובליות משפיעות באופן משמעותי על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל האינטרסים האסטרטגיים שלה.
התחרות בין סין לארה"ב והשלכותיה על ישראל
התחרות האסטרטגית המתעצמת בין סין וארה"ב מציבה את ישראל במצב מורכב. מצד אחד, ארה"ב, בעלת הברית העיקרית של ישראל, מפעילה לחץ גובר להגבלת שיתופי הפעולה עם סין בתחומי תשתיות ואבטחה. מצד שני, סין מהווה שותפת סחר משמעותית והזדמנות כלכלית חשובה.
האתגר העיקרי של ישראל הוא איזון בין שימור הברית האסטרטגית עם ארה"ב לבין פיתוח יחסים כלכליים עם סין, תוך הימנעות מפגיעה באינטרסים הביטחוניים. הדבר דורש מנגנוני בקרה מתוחכמים על השקעות זרות ושיתופי פעולה טכנולוגיים.
כיצד משפיע משבר האקלים העולמי על מעמדה האסטרטגי של ישראל?
משבר האקלים העולמי יוצר הן אתגרים והן הזדמנויות למעמדה האסטרטגי של ישראל. מחד, ישראל חשופה להשפעות שליליות כמו התחממות, מחסור במים, ועליית מפלס הים שמאיימת על ערי החוף. הסביבה האזורית עלולה להפוך פחות יציבה עקב הגירה סביבתית, מחסור במשאבים וחוסר יציבות פוליטית הנובעת מלחצים אקלימיים. מאידך, הידע והטכנולוגיה הישראלית בתחומי ניהול מים, חקלאות מדברית, אנרגיה מתחדשת וקלינטק הופכים את ישראל לשחקן מבוקש בזירה הגלובלית. ישראל יכולה לנצל את ה"דיפלומטיה האקלימית" כדי לחזק יחסים עם מדינות ברחבי העולם ולשפר את מעמדה הבינלאומי. שיתופי פעולה אזוריים בנושאי אקלים, כמו פרויקטים משותפים עם ירדן ומדינות המפרץ, מהווים גם הם הזדמנות לחיזוק היציבות האזורית.
השפעות הסכסוך ברוסיה-אוקראינה
המלחמה באוקראינה משפיעה על ישראל במישורים שונים. מבחינה דיפלומטית, ישראל מנסה לשמור על איזון עדין בין תמיכה בעמדת המערב לבין שמירה על יחסים תקינים עם רוסיה, בעיקר בשל האינטרסים הביטחוניים בסוריה.
ההשלכות הכלכליות כוללות עליות במחירי האנרגיה והמזון, שיבושים בשרשראות האספקה, והזדמנויות חדשות בתחומי הטכנולוגיה והביטחון. בנוסף, המלחמה הביאה לגל עלייה משמעותי מאוקראינה ורוסיה, כולל מומחי טכנולוגיה ואנשי מקצוע מבוקשים.
מגמות כלכליות גלובליות
הכלכלה העולמית עוברת שינויים מבניים משמעותיים, כולל חזרה מסוימת לכלכלה המבוססת על גושים גיאופוליטיים, התמודדות עם אינפלציה ועליית ריבית, ומעבר הדרגתי לאנרגיות מתחדשות.
ישראל, כמשק קטן המבוסס על ייצוא וקשרים גלובליים, מושפעת ישירות ממגמות אלו. האתגרים כוללים תלות במשקים גדולים, חשיפה לשיבושים בסחר העולמי, והצורך להתאים את המודל הכלכלי למציאות המשתנה. ההזדמנויות כוללות מיצוב ישראל כספקית פתרונות טכנולוגיים לאתגרים הגלובליים, ומינוף החדשנות הישראלית בשווקים חדשים.
אילו הזדמנויות נפתחות בפני ישראל בעקבות השינויים הגיאופוליטיים הנוכחיים?
השינויים הגיאופוליטיים הנוכחיים פותחים מספר הזדמנויות משמעותיות בפני ישראל. ראשית, הסכמי אברהם והנורמליזציה עם מדינות ערביות מאפשרים יצירת גוש אזורי חדש המבוסס על אינטרסים משותפים, שיתופי פעולה כלכליים, ואף שיתופי פעולה ביטחוניים מול איומים משותפים. שנית, המעבר העולמי לאנרגיה מתחדשת ותשומת הלב הגוברת לטכנולוגיות סביבתיות מציבים את ישראל בעמדה מצוינת כמובילה בחדשנות בתחומים אלה. שלישית, ההתפכחות של המערב מתלות בשרשראות אספקה ארוכות ופגיעות מאפשרת לישראל להשתלב כשותפה אמינה ביצירת שרשראות אספקה חלופיות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והביטחון. רביעית, הצורך הגובר בפתרונות סייבר ואבטחת מידע בעולם של מתחים גיאופוליטיים מחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום. חמישית, תנודות במערכת הבינלאומית מאפשרות לישראל לחזק יחסים עם מדינות ואזורים שבעבר היו פחות נגישים, כמו מדינות באפריקה, אסיה המרכזית ודרום אמריקה.
הזירה האזורית: שחקנים, מגמות ואינטרסים
המזרח התיכון ממשיך להיות אזור דינמי של שינויים גיאופוליטיים מהירים. מעבר להסכמי אברהם והאיום האיראני, מספר מגמות מעצבות את הסביבה האסטרטגית של ישראל.
מצרים, ירדן והיציבות האזורית
היחסים עם מצרים וירדן, שתי המדינות הראשונות שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל, ממשיכים להיות יסוד מרכזי ביציבות האזורית. שתי המדינות מתמודדות עם אתגרים כלכליים וחברתיים משמעותיים, וישראל מרחיבה את שיתוף הפעולה הכלכלי והאנרגטי איתן.
מצרים ממשיכה למלא תפקיד מפתח בתיווך בין ישראל לפלסטינים, בעיקר בנוגע לרצועת עזה. בירדן, החששות מפני "פתרונות אלטרנטיביים" לשאלה הפלסטינית ממשיכים להשפיע על היחסים, אך שיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי נותר איתן.
מדינות המפרץ ואפשרויות ההרחבה של הסכמי אברהם
מדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות, הפכו לשותפות אסטרטגיות של ישראל. שיתוף הפעולה התרחב מעבר ליחסים הדיפלומטיים הרשמיים לתחומי טכנולוגיה, ביטחון, אנרגיה, והשקעות הדדיות.
ערב הסעודית נותרה היעד העיקרי להרחבת מעגל הנורמליזציה. למרות שהממלכה הסעודית אינה מוכנה עדיין ליחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, התקרבות הדרגתית מתרחשת מתחת לפני השטח, כולל שיתופי פעולה בתחומי הביטחון והמודיעין, ומתן אישורים לטיסות ישראליות במרחב האווירי הסעודי.
מהן ההשלכות של התנודות הפוליטיות בטורקיה על יחסיה עם ישראל?
היחסים בין ישראל לטורקיה עברו תקופות של עליות ומורדות משמעותיים בעשור האחרון. התנודות הפוליטיות בטורקיה, ובעיקר הקו האידיאולוגי והאינטרסים המשתנים של ממשל ארדואן, השפיעו ישירות על היחסים. לאחר תקופה ארוכה של מתיחות, החל תהליך של נורמליזציה ב-2022, המונע בעיקר מאינטרסים כלכליים ואסטרטגיים משותפים. טורקיה מעוניינת לשפר את יחסיה עם המערב ולהשתלב מחדש במערכת היחסים האזורית, בעוד ישראל רואה ערך בשיפור היחסים עם מעצמה אזורית בעלת השפעה. עם זאת, הנושא הפלסטיני נותר גורם מתיחות פוטנציאלי, כפי שהתברר במשברים קודמים. מבחינה כלכלית, טורקיה נותרה שותפת סחר חשובה של ישראל גם בתקופות המתיחות, עם היקף סחר של מעל 6 מיליארד דולר בשנה. שיפור היחסים פותח הזדמנויות בתחומי האנרגיה, התיירות, והביטחון, אך היציבות לטווח ארוך של היחסים תלויה בהתפתחויות הפוליטיות הפנימיות בטורקיה ובהתפתחויות אזוריות.
תורכיה וישראל: מיחסים מתוחים לנורמליזציה זהירה
היחסים בין ישראל לתורכיה, שהיו מתוחים במשך שנים רבות, עוברים תהליך של נורמליזציה זהירה. הנשיא ארדואן, שהיה מבקר חריף של ישראל, מוביל כעת מדיניות פרגמטית יותר המבוססת על אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים.
השיפור ביחסים מתבטא בהחזרת השגרירים, בחידוש הטיסות הישירות, ובהגדלת היקפי הסחר. עם זאת, הנושא הפלסטיני ממשיך להיות גורם מתיחות פוטנציאלי, והיחסים נותרים רגישים לתנודות בהתפתחויות האזוריות.
נקודת מבט מקצועית
צוות המומחים של SSLazio Guardia מעריך כי המציאות האזורית החדשה מאפשרת לישראל לפתח מדיניות של "ברית פריפריה חדשה", המבוססת על שיתופי פעולה עם מדינות סוניות מתונות, יוון, קפריסין ומדינות באגן הים התיכון. גישה זו, המשלבת הרתעה מול איראן ושלוחיה עם בניית גשרים דיפלומטיים וכלכליים, מרחיבה את המרחב האסטרטגי של ישראל ומחזקת את עמדתה האזורית.
ישראל והעולם הדיגיטלי: דיפלומטיה בעידן המידע
העולם הדיגיטלי והשינויים הטכנולוגיים המהירים משפיעים באופן עמוק על הדיפלומטיה העולמית ועל מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.
דיפלומטיה דיגיטלית וישראל
ישראל הפכה בשנים האחרונות לאחת המובילות העולמיות בדיפלומטיה דיגיטלית, עם נוכחות משמעותית ברשתות החברתיות בשפות רבות. משרד החוץ הישראלי משקיע משאבים רבים בפיתוח אסטרטגיות תקשורת דיגיטליות, המאפשרות לה לפנות ישירות לקהלים ברחבי העולם, תוך עקיפת הממשלות והמדיה המסורתית.
האתגרים כוללים התמודדות עם דיסאינפורמציה וקמפיינים אנטי-ישראליים ברשת, שיפור התדמית הישראלית בקרב קהלים מגוונים, ופיתוח אסטרטגיות תקשורת מותאמות לפלטפורמות ולקהלים השונים.
ישראל כמעצמת סייבר ואבטחת מידע
היכולות המתקדמות של ישראל בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית ואבטחת המידע הופכות אותה לשחקן משמעותי בעולם הדיגיטלי. טכנולוגיות ישראליות משמשות מדינות רבות להגנה על תשתיות קריטיות, להתמודדות עם פשיעת סייבר, ולאבטחת מערכות ממשלתיות.
מעמדה של ישראל כמעצמת סייבר מייצר הזדמנויות דיפלומטיות חדשות, כולל שיתופי פעולה עם מדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. במקביל, הוא מעורר אתגרים אתיים ומשפטיים הנוגעים לשימוש בטכנולוגיות מעקב וריגול, כפי שהתברר במקרה של חברת NSO והתוכנה פגסוס.
כיצד משפיעה התפתחות הבינה המלאכותית על מעמדה האסטרטגי של ישראל?
התפתחות הבינה המלאכותית משפיעה באופן משמעותי על מעמדה האסטרטגי של ישראל בכמה מישורים. ראשית, ישראל מיצבה את עצמה כאחת המדינות המובילות בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, עם אקוסיסטם חדשנות מפותח הכולל חברות הזנק רבות, מרכזי מחקר ופיתוח של תאגידי ענק בינלאומיים, ומוסדות אקדמיים מובילים בתחום. יתרון זה מחזק את כוחה הרך של ישראל ומושך שיתופי פעולה בינלאומיים. שנית, בהיבט הביטחוני, בינה מלאכותית הופכת למכפיל כוח משמעותי בתחומי המודיעין, לוחמת סייבר, ומערכות נשק אוטונומיות. ישראל משקיעה משאבים רבים בשילוב טכנולוגיות AI במערכות הביטחוניות שלה, מה שמקנה לה יתרון איכותי מול איומים אזוריים. שלישית, בינה מלאכותית מציבה אתגרים חדשים בתחום לוחמת המידע והתעמולה, כאשר טכנולוגיות כמו Deepfake ויצירת תוכן אוטומטי מאפשרות הפצת דיסאינפורמציה בהיקף חסר תקדים. לבסוף, המירוץ העולמי לעליונות בבינה מלאכותית, בעיקר בין ארה"ב וסין, מציב את ישראל בעמדת ביניים מורכבת, הדורשת איזון בין שיתופי פעולה עם כל הצדדים לבין שמירה על אינטרסים ביטחוניים ואסטרטגיים.
סיכום
התפתחויות הפוליטיות העולמיות יוצרות מציאות מורכבת ודינמית עבור ישראל, המחייבת חשיבה אסטרטגית מחודשת וגמישות דיפלומטית. הזירה הבינלאומית המשתנה מציבה אתגרים משמעותיים, אך גם פותחת הזדמנויות חדשות.
הסכמי אברהם שינו את פני המזרח התיכון ויצרו פוטנציאל לשיתופי פעולה אזוריים חסרי תקדים. במקביל, האיום האיראני והשינויים הגיאופוליטיים העולמיים מחייבים את ישראל להתאים את מדיניותה לעולם רב-קוטבי ומורכב יותר.
חוקרי SSLazio Guardia מדגישים כי ישראל ניצבת בצומת היסטורי, כאשר היכולת שלה לנווט בין האתגרים וההזדמנויות תקבע במידה רבה את מעמדה האסטרטגי בשנים הבאות. האסטרטגיה הישראלית תידרש לשלב גמישות טקטית עם ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים החיוניים של המדינה.
המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאופוליטיות והבנה מעמיקה של המגמות העולמיות יאפשרו לישראל למצב את עצמה באופן אופטימלי בסדר העולמי המתהווה, ולהפוך את האתגרים של המאה ה-21 להזדמנויות לחיזוק מעמדה האזורי והעולמי.
בשארה וסאם הוא מנהל פרויקטים ויועץ עסקי עם רקע רחב בפיתוח תהליכים דיגיטליים, בניית שותפויות וגם יישום פתרונות טכנולוגיים להעצמת עסקים קטנים וגדולים. לאורך השנים ליווה עשרות חברות ויזמים במציאת ערוצי צמיחה, הטמעת אוטומציות ושיפור חוויית הלקוח בזירה הדיגיטלית. וסאם משלב בין הבנת השוק המקומי לפתרונות שיווק מתקדמים, בתפיסה המתבססת על למידה מתמדת וניתוח נתונים מעמיק.
הערכים המובילים אותו הם: מקצועיות חסרת פשרות, מחויבות לחדשנות, פתיחות לשיתופי פעולה בינלאומיים ושירות אישי המותאם לצרכי כל לקוח. בשארה מסייע בגיבוש אסטרטגיה, הטמעת כלים אנליטיים והדרכת צוותים עסקיים להתמודדות עם אתגרי השוק המשתנה. בזמנו הפנוי הוא עוסק בספורט ותורם מזמנו להדרכת צעירים ולפיתוח עסקי בקהילה המקומית.
