מה שחשוב לדעת
רעידת אדמה בעוצמה 6.3 בסולם ריכטר התרחשה ביוון והורגשה גם בישראל. מוקד הרעידה היה באזור חצי האי פלופונס, כאשר בישראל נרשמו דיווחים על תחושת רעד קל בעיקר בערי החוף ובבניינים גבוהים. לא דווח על נפגעים או נזקים משמעותיים בישראל.
פרטי רעידת האדמה והשפעתה
בשעות הבוקר של יום שלישי, רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר פקדה את דרום יוון באזור חצי האי פלופונס. לפי המכון הגיאופיזי ביוון, מוקד הרעידה היה בעומק של כ-10 ק"מ מתחת לפני הים, במרחק של כ-50 ק"מ מהעיר קלמטה. הרעידה, שארכה מספר שניות, הורגשה למרחקים גדולים והגיעה עד לחופי ישראל, מצרים וטורקיה.
באתר SSLazio Guardia התקבלו עשרות דיווחים מתושבים ישראלים שחשו בטלטלה, במיוחד בקומות הגבוהות של בניינים רבי-קומות בערי החוף כמו תל אביב, נתניה וחיפה. מדובר בתופעה מוכרת שבה גלי הרעידה מתפשטים דרך קרום כדור הארץ ודרך אגן הים התיכון.
ד"ר רן נוף, סיסמולוג מהמכון הגיאולוגי הישראלי, הסביר: "רעידות אדמה בעוצמה של מעל 6 בסולם ריכטר באגן הים התיכון יכולות להיות מורגשות במדינות שכנות, במיוחד בבניינים גבוהים שנוטים להתנדנד ולהגביר את תנודות הרעידה. זה לא מפתיע שהרעידה הורגשה בישראל, אך אין סיבה לדאגה מבחינת השפעות ישירות."
הנזקים שנגרמו ביוון ותגובות הרשויות
ביוון, מוקד הרעידה, דווח על נזקים משמעותיים יותר. לפי הדיווחים הראשוניים, מספר בניינים ישנים התמוטטו חלקית באזור קלמטה והסביבה, וכ-15 אנשים נפצעו באורח קל. כוחות החירום היוונים פעלו במהירות לחילוץ וטיפול בנפגעים, ופינוי אזורים שנפגעו במיוחד.
ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, פרסם הודעה רשמית בה ציין: "הממשלה מגייסת את כל המשאבים הנדרשים כדי לסייע לאזרחים. צוותים מיוחדים של מהנדסים בודקים את המבנים באזור הפגיעה כדי להעריך את היציבות שלהם."
הרשויות היווניות הפעילו מיד את תכנית החירום לאומית לרעידות אדמה, והציבו מוקדי סיוע זמניים באזורים שנפגעו. במספר יישובים הופסקה זמנית אספקת החשמל כאמצעי בטיחות, והלימודים בבתי הספר באזור בוטלו למשך 24 שעות לפחות עד לבדיקת בטיחות המבנים.
רעידת האדמה בישראל – דיווחים מהשטח
המכון הגיאופיזי הישראלי אישר כי הרעידה הורגשה בחלקים מישראל, אך ללא נזקים או סכנה ישירה. מפת הדיווחים שפרסם המכון מראה כי עיקר התחושה הייתה בערי החוף, כאשר האינטנסיביות המורגשת הייתה חלשה עד בינונית.
תושבים רבים פנו לחדשות מהעולם ולרשתות החברתיות כדי לדווח על חוויותיהם. יעל כהן מתל אביב סיפרה: "הייתי בקומה ה-22 כשהרגשתי טלטלה קלה. הכוסות על השולחן התחילו לזוז ומנורות התקרה התנדנדו. זה נמשך כ-5 שניות והיה מפחיד למדי."
דיווחים דומים הגיעו גם מחיפה, אשקלון ואשדוד. רוב המדווחים ציינו תחושה של סחרחורת קלה או רעד במבנה, במיוחד אלה שנמצאו בקומות גבוהות. פיקוד העורף הישראלי פרסם הודעה מרגיעה בה ציין כי אין סכנה מיידית לישראל, וכי אין צורך בפעולות חירום מיוחדות.
נתונים חשובים
- עוצמת הרעידה: 6.3 בסולם ריכטר
- מוקד הרעידה: 50 ק"מ מהעיר קלמטה ביוון
- עומק מוקד: כ-10 ק"מ מתחת לפני הים
- מספר פצועים ביוון: כ-15 אנשים (פציעות קלות)
- מרחק מוקד הרעידה מחופי ישראל: כ-1,100 ק"מ
מוכנות ישראל לרעידות אדמה – מצב עדכני
רעידת האדמה ביוון מזכירה לנו שוב את הסיכון לרעידות אדמה באזורנו. ישראל ממוקמת על השבר הסורי-אפריקאי, אזור פעיל סיסמית שבו התרחשו רעידות אדמה קטלניות בעבר. לפי הערכות מומחים, רעידת אדמה חזקה עלולה להתרחש בישראל בכל עת.
נקודת מבט מקצועית
צוות המומחים של SSLazio Guardia עוקב אחר אירועים סיסמיים באזורנו ומנתח את השלכותיהם על ישראל. אנו מדגישים את החשיבות של מוכנות אישית ומשפחתית לרעידות אדמה, לצד הצורך בחיזוק מבנים ישנים שאינם עומדים בתקני הבנייה העדכניים. המקרה של יוון מדגים את הצורך בהשקעה ממשלתית רצינית בתחום זה.
פרופ' אבי שפירא, מומחה לסיסמולוגיה, מסביר: "בישראל יש כ-80,000 מבנים שנבנו לפני 1980, טרם כניסתו לתוקף של תקן 413 לעמידות מבנים ברעידות אדמה. מבנים אלה מצויים בסיכון גבוה להתמוטטות במקרה של רעידת אדמה משמעותית."
למרות תכנית "תמ"א 38" שנועדה לחזק מבנים, קצב היישום שלה איטי מדי לדעת המומחים. לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2022, רק כ-15% מהמבנים הזקוקים לחיזוק עברו טיפול במסגרת התכנית.
כיצד להיערך לרעידת אדמה – המלצות מעשיות
בעקבות רעידת האדמה ביוון והתחושות שנרשמו בישראל, חשוב לרענן את ההנחיות להתנהגות נכונה בזמן רעידת אדמה:
לפני רעידת אדמה:
- הכינו תיק חירום הכולל מים, מזון יבש, תרופות, מסמכים חשובים, פנס ורדיו עם סוללות
- קבעו מקום מפגש משפחתי למקרה של התפצלות במהלך אירוע
- זהו מקומות בטוחים בכל חדר בבית (מתחת לשולחן חזק, במסגרת דלת פנימית)
- הכירו את מפסקי החשמל, הגז והמים הראשיים וכיצד לסגור אותם
- חזקו רהיטים כבדים לקירות למניעת נפילתם
בזמן רעידת אדמה:
- אם אתם במבנה – צאו לשטח פתוח אם ניתן לעשות זאת תוך שניות ספורות
- אם אינכם יכולים לצאת – היכנסו מתחת לרהיט חזק או עמדו בפתח דלת פנימית
- הרחיקו מחלונות, ממדפים ומחפצים שעלולים ליפול
- אל תשתמשו במעלית!
- אם אתם בחוץ – הישארו בשטח פתוח, רחוק ממבנים וקווי חשמל
- אם אתם נוהגים – עצרו בצד הדרך במקום פתוח והישארו ברכב
אחרי רעידת אדמה:
- צאו מהמבנה בזהירות והתרחקו ממבנים פגועים
- בדקו אם יש נפגעים בסביבתכם והגישו עזרה ראשונה במידת האפשר
- סגרו את ברזי הגז והחשמל אם ניתן
- היו מוכנים לרעידות משנה שעלולות להתרחש בשעות ובימים שאחרי הרעידה העיקרית
- האזינו להוראות מגורמי החירום דרך הרדיו או הטלפון הנייד
השוואת רעידות אדמה באזור הים התיכון בעשור האחרון
| קריטריון | רעידת האדמה הנוכחית ביוון | רעידת אדמה בטורקיה (2023) | רעידת אדמה בקרואטיה (2020) | רעידת אדמה באיטליה (2016) | רעידת אדמה בנפאל (2015) |
|---|---|---|---|---|---|
| עוצמה (סולם ריכטר) | 6.3 | 7.8 | 6.4 | 6.2 | 7.8 |
| עומק מוקד | 10 ק"מ | 18 ק"מ | 10 ק"מ | 4.2 ק"מ | 8.2 ק"מ |
| מספר הרוגים | 0 | מעל 50,000 | 7 | 299 | כ-9,000 |
| מספר פצועים | כ-15 | מעל 100,000 | כ-30 | כ-400 | כ-22,000 |
| נזק כלכלי מוערך | עשרות מיליוני דולרים | מעל 100 מיליארד דולר | כ-11 מיליארד דולר | כ-4.5 מיליארד דולר | כ-10 מיליארד דולר |
| מרחק הרגשת הרעידה | כ-1,100 ק"מ | כ-1,500 ק"מ | כ-750 ק"מ | כ-500 ק"מ | כ-800 ק"מ |
| רעידות משנה משמעותיות | 3-5 | מעל 100 | כ-20 | כ-40 | כ-60 |
| זמן שיקום מוערך | חודשים ספורים | עשור ומעלה | כ-3-5 שנים | כ-5 שנים | כ-7 שנים |
תקדימים היסטוריים והשלכות לישראל
ההיסטוריה של אזור הים התיכון מתועדת עם רעידות אדמה הרסניות לאורך אלפי שנים. בישראל וסביבתה, תועדו רעידות אדמה קטלניות במיוחד בשנים 1837, 1927 ו-1995. רעידת האדמה של 1837 גרמה להרס כמעט מוחלט של צפת וגרמה למותם של אלפים.
ד"ר מיכאל אבן, היסטוריון וחוקר אסונות טבע, מציין: "המחקרים מראים שרעידות אדמה חזקות מתרחשות באזורנו בממוצע כל 80-100 שנה. מאז הרעידה הגדולה האחרונה ב-1927, עברו כבר יותר מ-90 שנה, מה שמעלה את ההסתברות לרעידת אדמה משמעותית בשנים הקרובות."
המשמעות עבור ישראל היא שלמרות ששטחה של המדינה קטן יחסית, ההשפעה של רעידת אדמה חזקה עלולה להיות הרסנית במיוחד בגלל הצפיפות הגבוהה, המבנים הרבים שאינם עומדים בתקני עמידות ברעידות, והעובדה שחלק גדול מהאוכלוסייה מרוכז באזורים שקרובים לקווי שבר פעילים.
מה ההבדל בין רעידת אדמה לרעש אדמה?
המונחים "רעידת אדמה" ו"רעש אדמה" משמשים לעתים לחילופין, אך יש הבדל דק ביניהם בשימוש המקצועי והמדעי. "רעידת אדמה" מתייחסת לתופעה הפיזית עצמה – שחרור אנרגיה פתאומי בקרום כדור הארץ שגורם לתזוזת הקרקע. "רעש אדמה" הוא מונח שהיה נפוץ יותר בעבר, ולפעמים משמש כיום בהקשרים לא מדעיים או בשפה עממית. בספרות המקצועית והמדעית המודרנית, "רעידת אדמה" הוא המונח המקובל לתיאור התופעה. בסיכומו של דבר, שני המונחים מתארים את אותה תופעה, אך "רעידת אדמה" הוא המונח המדויק והמקובל יותר.
כיצד נמדדת עוצמת רעידת אדמה?
עוצמת רעידת אדמה נמדדת בשתי שיטות עיקריות. הראשונה היא סולם ריכטר (או בגרסתו המעודכנת – סולם המגניטודה המקומית), המודד את האנרגיה המשתחררת במוקד הרעידה. זהו סולם לוגריתמי, כך שכל עלייה בדרגה אחת משמעותה פי 10 יותר בעוצמת התנודות ופי 32 יותר באנרגיה המשתחררת. השיטה השנייה היא סולם מרקלי המתוקן (MMI), המודד את ההשפעה המורגשת של הרעידה על בני אדם, חפצים ומבנים באזורים שונים. סולם זה נע בין I (לא מורגש) ל-XII (הרס כמעט מוחלט). בעוד שלרעידת אדמה אחת יש ערך מגניטודה (ריכטר) אחד, היא יכולה לייצר עוצמות שונות בסולם מרקלי באזורים שונים, בהתאם למרחק ממוקד הרעידה, סוג הקרקע וגורמים נוספים.
מדוע רעידת אדמה ביוון מורגשת בישראל?
רעידת אדמה ביוון יכולה להיות מורגשת בישראל בשל מספר גורמים. ראשית, גלי הרעידה מתפשטים דרך קרום כדור הארץ למרחקים גדולים, במיוחד כאשר מדובר ברעידה חזקה (מעל 6 בסולם ריכטר). שנית, מבנה הקרקע באגן הים התיכון מאפשר העברה יעילה של גלי הרעידה. שלישית, מים מעבירים גלי רעידה ביעילות, והים התיכון משמש כמעין "מוליך" לגלים אלה. רביעית, בניינים גבוהים פועלים כמו "אנטנות" שמגבירות את תנודות הרעידה, כך שבקומות גבוהות התחושה משמעותית יותר. בנוסף, תנודות בתדרים נמוכים (שמתפשטות למרחקים גדולים יותר) גורמות לתהודה בבניינים גבוהים, מה שמגביר את התחושה. חשוב לציין שהתחושה בישראל של רעידות מיוון היא בדרך כלל חלשה ואינה מסוכנת, אך היא מזכירה לנו את הצורך במוכנות לרעידות אדמה מקומיות.
האם יש קשר בין רעידות אדמה ושינויי האקלים?
באופן ישיר, אין קשר מוכח בין שינויי האקלים לבין רעידות אדמה. רעידות אדמה נגרמות בעיקר מתנועת הלוחות הטקטוניים של כדור הארץ, תהליך גיאולוגי שמונע מכוחות עמוקים בתוך כדור הארץ. עם זאת, ישנם מספר תרחישים עקיפים שבהם שינויי האקלים עשויים להשפיע על הסיכון לרעידות אדמה: הפשרת קרחונים וכיסויי קרח גדולים מפחיתה את הלחץ על קרום כדור הארץ ויכולה להוביל להתאמה טקטונית; עלייה במפלס הים יכולה להגדיל את הלחץ ההידרוסטטי על קווי שבר תת-ימיים; ושינויים בלחץ על מאגרי מים תת-קרקעיים כתוצאה מבצורות או שיטפונות עשויים להשפיע על מתח באזורי שבר מסוימים. חשוב לציין שהשפעות אלה, אם הן קיימות, הן קטנות יחסית למנגנונים הטקטוניים העיקריים שגורמים לרעידות אדמה.
מהי ההסתברות לרעידת אדמה חזקה בישראל בעשור הקרוב?
על פי הערכות המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיזי בישראל, ההסתברות לרעידת אדמה חזקה (מעל 6.5 בסולם ריכטר) בישראל בעשור הקרוב עומדת על כ-10%-16%. הערכה זו מבוססת על חקר רעידות העבר באזור, מדידת המתח המצטבר לאורך השבר הסורי-אפריקאי, ומודלים סטטיסטיים של התפרצויות סיסמיות. ההערכות מצביעות על כך שמוקד הרעידה העתידית עשוי להיות בבקע ים המלח, בעמק החולה, או בים התיכון מול חופי ישראל. חשוב לציין שמדובר בהערכות הסתברותיות בלבד, ורעידת אדמה חזקה יכולה להתרחש בכל רגע נתון, גם אם ההסתברות לכך נמוכה. מכאן החשיבות הרבה של מוכנות מתמדת, הן ברמה הלאומית (חיזוק מבנים, תשתיות ומערכות התרעה) והן ברמה האישית (ידע כיצד לפעול בזמן רעידת אדמה והכנת ציוד חירום).
סיכום
רעידת האדמה בעוצמה 6.3 ביוון שהורגשה גם בישראל מהווה תזכורת לכך שאנו חיים באזור פעיל סיסמית. למרות שהאירוע הנוכחי לא גרם לנזקים בישראל, הוא מדגיש את הצורך במוכנות לאומית ואישית לקראת אפשרות של רעידת אדמה משמעותית יותר שעלולה להתרחש באזורנו.
הנתונים מראים כי ישראל עדיין אינה ערוכה באופן מספק לרעידת אדמה חזקה, כאשר אלפי מבנים אינם עומדים בתקנים העדכניים, ותכניות החיזוק מתקדמות בקצב איטי מדי. כל משפחה צריכה לקחת אחריות ולהכין תכנית חירום משפחתית, תיק חירום מתאים, ולהכיר את כללי ההתנהגות בעת רעידת אדמה.
צוות SSLazio Guardia ימשיך לעקוב אחר התפתחויות סיסמיות באזור ולהביא לכם את המידע המעודכן ביותר. אנו ממליצים לכל הקוראים ללמוד ולהתכונן לאפשרות של רעידת אדמה, מתוך הבנה שמוכנות מוקדמת יכולה להציל חיים.
למידע נוסף ולעדכונים שוטפים בנושא, בקרו באתר פיקוד העורף או המכון הגיאולוגי. זכרו כי הידע והמוכנות הם המפתח להתמודדות מוצלחת עם אסונות טבע.
בשארה וסאם הוא מנהל פרויקטים ויועץ עסקי עם רקע רחב בפיתוח תהליכים דיגיטליים, בניית שותפויות וגם יישום פתרונות טכנולוגיים להעצמת עסקים קטנים וגדולים. לאורך השנים ליווה עשרות חברות ויזמים במציאת ערוצי צמיחה, הטמעת אוטומציות ושיפור חוויית הלקוח בזירה הדיגיטלית. וסאם משלב בין הבנת השוק המקומי לפתרונות שיווק מתקדמים, בתפיסה המתבססת על למידה מתמדת וניתוח נתונים מעמיק.
הערכים המובילים אותו הם: מקצועיות חסרת פשרות, מחויבות לחדשנות, פתיחות לשיתופי פעולה בינלאומיים ושירות אישי המותאם לצרכי כל לקוח. בשארה מסייע בגיבוש אסטרטגיה, הטמעת כלים אנליטיים והדרכת צוותים עסקיים להתמודדות עם אתגרי השוק המשתנה. בזמנו הפנוי הוא עוסק בספורט ותורם מזמנו להדרכת צעירים ולפיתוח עסקי בקהילה המקומית.
