Welcome to עולם החדשות   Click to listen highlighted text! Welcome to עולם החדשות

דיווח מיוחד: בישראל נערכים להיערכות לצונאמי בצל רעידות אדמה ביוון

דיווח מיוחד: בישראל נערכים להיערכות לצונאמי בצל רעידות אדמה ביוון

מה שחשוב לדעת

בעקבות רעידות האדמה החזקות ביוון, רשויות החירום בישראל מחדדות את תוכניות ההיערכות לצונאמי. הסיכון לצונאמי בחופי ישראל אמנם מוגדר כבינוני, אך במקרה שכזה, גלים בגובה 2-5 מטרים עלולים להגיע לחופי ישראל תוך כ-20 עד 40 דקות בלבד. מערכות ההתרעה הלאומיות עברו שדרוג, והציבור מתבקש להכיר את דרכי המילוט מהחוף אל אזורים גבוהים.

בימים האחרונים, חדשות בארץ מדווחות על היערכות מוגברת של ישראל לאפשרות של אירוע צונאמי בעקבות הרעידות החזקות שפקדו את יוון. מומחים מהמכון הגיאולוגי ופיקוד העורף מדגישים כי למרות שצונאמי בישראל הוא אירוע נדיר, השלכותיו עלולות להיות הרסניות, ולכן ההיערכות המוקדמת היא קריטית. דיווח זה סוקר את המצב הנוכחי, הסיכונים וההיערכות הלאומית למקרה של התרחשות צונאמי בחופי ישראל.

רקע: סיכוני צונאמי באגן הים התיכון

אירועי הצונאמי האחרונים ביוון והטורקיה הדגישו את הפגיעות של מדינות הים התיכון לאסונות טבע מסוג זה. צונאמי (בעברית: גל נחשול) נוצר בעקבות הפרעה פתאומית במים, בדרך כלל בשל רעידת אדמה מתחת לקרקעית הים, התפרצות וולקנית תת-ימית, או מפולות תת-ימיות.

מחקרים היסטוריים מראים כי אגן הים התיכון חווה לאורך ההיסטוריה מספר אירועי צונאמי משמעותיים:

  • צונאמי סנטוריני (1650-1600 לפנה"ס) – נחשב לאחד האירועים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר
  • צונאמי קרטה (365 לספירה) – גרם לנזק נרחב לאורך חופי הים התיכון המזרחי
  • צונאמי מסינה-רג'יו (1908) – גרם למותם של כ-80,000 איש בסיציליה וקלבריה
  • צונאמי קלבריה (1783) – גרם לנזק נרחב בדרום איטליה
  • צונאמי אמורגוס (1956) – פגע בחופי יוון והגיע עד לחופי הלבנט

מומחים מהמכון הגיאולוגי הישראלי מציינים כי הפעילות הטקטונית המוגברת באזורנו, בפרט בקשת ההלנית (האזור הכולל את יוון ודרום טורקיה), בהחלט מהווה גורם סיכון לאירועי צונאמי שעלולים להשפיע על חופי ישראל.

האם ישראל באמת בסכנה מצונאמי?

השאלה המרכזית שעולה היא: האם ישראל אכן נמצאת בסיכון משמעותי לצונאמי? התשובה המקצועית היא שקיימת סכנה מוגדרת, אם כי בהסתברות בינונית-נמוכה.

נתונים חשובים

  • צונאמי בגובה של 2-5 מטרים עלול לפגוע בחופי ישראל בהתרחש רעידת אדמה חזקה באזור קפריסין או קשת ההלנית
  • זמן ההגעה המשוער של גלי צונאמי לחופי ישראל מקפריסין הוא כ-20-40 דקות בלבד
  • כ-2.5 מיליון ישראלים מתגוררים באזורי החוף שעלולים להיות מושפעים מצונאמי
  • ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על 7-8 אירועי צונאמי שפגעו בחופי ישראל ב-2,500 השנים האחרונות
  • הסיכון לצונאמי הרסני בחופי ישראל מוערך בכ-1% לכל 100 שנה

פרופ' אהוד גלילי, ארכיאולוג ימי מאוניברסיטת חיפה, מציין: "מצאנו עדויות ברורות לפחות ל-8 אירועי צונאמי שהכו בחופי ישראל מאז תקופת הברונזה התיכונה. זה מעיד על תדירות של אחת ל-300-400 שנים בממוצע, מה שאינו נדיר מבחינה גיאולוגית."

המקורות העיקריים לצונאמי שעלול לפגוע בישראל כוללים:

  1. קשת ההלנית – אזור סובדוקציה בין הלוח האפריקאי והלוח האירו-אסייתי, שם מתרחשות רעידות אדמה חזקות
  2. קפריסין וסביבותיה – אזור טקטוני פעיל הקרוב יחסית לחופי ישראל
  3. בקע ים המלח – רעידות אדמה חזקות בחלקו הדרומי עלולות לגרום להתמוטטויות תת-ימיות
  4. מפולות תת-ימיות – בפרט באזורי המדרון היבשתי מול חופי ישראל ולבנון

השלכות אפשריות של צונאמי על חופי ישראל

צונאמי שיפגע בחופי ישראל עלול לגרום לנזק משמעותי, במיוחד באזורים העירוניים הצפופים לאורך החוף.

אזור השלכות אפשריות עומק חדירה משוער
חיפה והקריות פגיעה בנמל, במפעלי תעשייה ובתשתיות אנרגיה 200-500 מטר
תל אביב והמרכז הצפת אזורי מגורים ותיירות, פגיעה במבנים לחוף הים 300-700 מטר
אשדוד ואשקלון נזק לנמלים, לתחנות כוח ולתשתיות גז 250-600 מטר
אילת פגיעה בתיירות, במתקני התפלה ובתשתיות ימיות 150-400 מטר
נהריה ועכו הצפות נרחבות באזורים היסטוריים ותיירותיים 200-450 מטר

מחקר שנערך על ידי המכון הגיאולוגי בשיתוף עם האוניברסיטה העברית הראה כי צונאמי בגובה 5 מטרים עלול לחדור עד מאות מטרים פנימה אל היבשה באזורים מישוריים כמו מישור החוף. אזורים כמו תל אביב הישנה, נתניה, חיפה ועכו נמצאים בסיכון גבוה יותר בשל הטופוגרפיה הנמוכה שלהם.

השפעה על תשתיות חיוניות

נמלי הים, תחנות כוח חופיות, מתקני התפלה, תשתיות גז ודלק, ומערכות תקשורת תת-ימיות נמצאים בסיכון ממשי. השבתתם עלולה להוביל לנזק כלכלי עקיף ניכר, בנוסף לנזק הישיר של הצונאמי.

תחנות הכוח אורות רבין (חדרה) ואשכול (אשדוד), המספקות אחוז ניכר מייצור החשמל בישראל, ממוקמות בקרבה מיידית לחוף הים. נזק לתחנות אלו עלול להשפיע על אספקת החשמל הארצית לפרק זמן משמעותי.

מערכות התרעה וחיזוי: איך נדע שצונאמי בדרך?

בשנים האחרונות, ישראל שיפרה משמעותית את יכולותיה לזיהוי והתרעה מפני צונאמי, בהובלת המכון הגיאולוגי ופיקוד העורף.

מערכת ההתרעה הלאומית לצונאמי

מערכת ההתרעה הלאומית לצונאמי, שהוקמה ב-2016, כוללת מספר רכיבים:

  • רשת סייסמית הקולטת רעידות אדמה בזמן אמת
  • מדי גאות ושפל (מדי-ים) לאורך חופי ישראל
  • מערכת בינה מלאכותית המנתחת נתונים והערכת סיכונים
  • קישור למרכזי התרעה בינלאומיים בים התיכון
  • אמצעי הפצת התרעות לציבור (כולל אפליקציית פיקוד העורף, רדיו וטלוויזיה)

ד"ר אבי שפירא, ראש אגף סיכונים סייסמיים במכון הגיאולוגי, מסביר: "מערכת ההתרעה שלנו מחוברת למרכז ההתרעה האזורי של הים התיכון (NEAMTWS) ומסוגלת לקבל התרעות מכל האגן. הזמן הקצר שיש לנו להתריע – לפעמים פחות מחצי שעה – הופך את המערכת לקריטית."

נקודת מבט מקצועית

המומחים שלנו ב-sslazio-guardia.com עוקבים אחר התפתחות מערכות ההתרעה מפני צונאמי בישראל ובעולם. אנו מעריכים כי השיפורים הטכנולוגיים האחרונים, כולל מערכות חיישנים מתקדמות ואלגוריתמים חדשים, שיפרו משמעותית את זמני ההתרעה ודיוק התחזיות. עם זאת, אנו מדגישים שחינוך הציבור להיכרות עם סימני האזהרה הטבעיים ודרכי המילוט נשאר גורם קריטי בהצלת חיים במקרה של צונאמי.

פערים במערכת ההתרעה

למרות השיפורים, עדיין קיימים אתגרים משמעותיים:

  1. זמן התרעה קצר מאוד (20-40 דקות) במקרה של אירוע באזור קפריסין
  2. קושי בהערכה מדויקת של גובה הגל ועוצמת האירוע
  3. חוסר מודעות ציבורית לפעולות הנדרשות בעת התרעה
  4. פריסה חלקית של מערכות צפירה בחופים

בשנתיים האחרונות הושקעו מאמצים להתקנת מערכות כריזה ייעודיות בחופים הפופולריים, אך עדיין קיימים פערי כיסוי משמעותיים, במיוחד בחופים לא מוכרזים.

תוכניות חירום ופינוי: ההיערכות הלאומית לצונאמי

בעקבות התגברות הרעידות באזורנו, פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית (רח"ל) והרשויות המקומיות שדרגו את תוכניות החירום שלהן להתמודדות עם צונאמי.

מרכיבי תוכנית החירום הלאומית

  • מיפוי אזורי סיכון – זיהוי אזורים פגיעים במיוחד לאורך החוף
  • הגדרת נתיבי פינוי – תכנון דרכי מילוט מהירות מהחוף לאזורים גבוהים
  • שילוט הכוונה – התקנת שילוט ייעודי המכוון לנתיבי מילוט ולאזורים בטוחים
  • תרגילי חירום – ביצוע תרגילים תקופתיים לבחינת מוכנות המערכות והציבור
  • הסברה ציבורית – הנגשת מידע לציבור על התנהגות נכונה במקרה של צונאמי

אל"מ (במיל') משה עמירם, יועץ בכיר לרח"ל, מציין: "אנחנו רואים בהיערכות לצונאמי חלק בלתי נפרד מההיערכות הלאומית לרעידות אדמה. התרגול האחרון שבוצע הראה שיפור ניכר ביכולת של הרשויות המקומיות להתמודד עם אירוע כזה, אך עדיין נדרשת עבודה רבה להטמעת הנהלים בציבור."

שילוט ומיפוי דרכי המילוט

בשנים האחרונות הותקן שילוט מיוחד בחופים רבים, המסמן את דרכי המילוט במקרה של צונאמי. השילוט כולל סימון "אזור סיכון צונאמי", "דרך מילוט מצונאמי" ו"אזור בטוח מצונאמי". כיום, כ-60% מהחופים המוכרזים בישראל כבר משולטים, כאשר התוכנית היא להשלים את השילוט בכל החופים עד סוף 2024.

באתר פיקוד העורף ובאפליקציה הייעודית ניתן למצוא מפות מפורטות של אזורי הסיכון ודרכי המילוט המומלצות בכל אזור חוף.

מה לעשות במקרה של התרעת צונאמי?

במקרה של התרעה על צונאמי אפשרי, הנחיות פיקוד העורף מדגישות כי יש לפעול במהירות ובהתאם להנחיות הבאות:

מה הן הסכנות העיקריות של צונאמי?

הסכנות העיקריות של צונאמי כוללות הצפות פתאומיות, זרמים חזקים שסוחפים אנשים וחפצים, פגיעות מחפצים שנסחפים בזרם, התמוטטות מבנים חופיים, וקריסת תשתיות. בניגוד לגל רגיל, צונאמי מתקדם כמו קיר מים ולא נסוג במשך זמן ממושך, מה שמגביר את עוצמת ההצפה. לעתים הגל הראשון אינו החזק ביותר, ואחריו עשויים להגיע גלים נוספים וחזקים יותר במשך שעות. אחת הסכנות הגדולות היא תחושת הביטחון המוטעית לאחר הגל הראשון, שגורמת לאנשים לחזור לאזור החוף ולהיחשף לגלים הבאים.

  1. התרחקות מיידית מהחוף – יש לעזוב מיד את החוף, המרינה או כל מבנה הנמצא בסמיכות לים
  2. תנועה לאזורים גבוהים – יש להתרחק מהחוף לפחות 1 ק"מ או לטפס לגובה של לפחות 15 מטר מעל פני הים
  3. הימנעות משימוש ברכב – אם ניתן, יש להתרחק ברגל כדי למנוע פקקים ועומסי תנועה
  4. הישארות באזור בטוח – אין לחזור לאזור החוף למשך 12 שעות לפחות או עד להודעה רשמית, שכן גלי צונאמי יכולים להגיע בזה אחר זה
  5. האזנה להנחיות – יש להישמע להוראות פיקוד העורף והרשויות המקומיות

האם צונאמי בישראל הוא סכנה ממשית?

כן, צונאמי בישראל מהווה סכנה ממשית אם כי לא בתדירות גבוהה. מחקרים גיאולוגיים וארכיאולוגיים זיהו לפחות 8 אירועי צונאמי שפגעו בחופי ישראל במהלך 2,500 השנים האחרונות. הסיכון העיקרי נובע מרעידות אדמה חזקות באזור קפריסין, קשת ההלנית (יוון) או במפרץ אילת. במקרה של רעידת אדמה חזקה באחד מאזורים אלה, גלי צונאמי עשויים להגיע לחופי ישראל תוך 20-40 דקות בלבד, עם גובה גל פוטנציאלי של 2-5 מטרים. לפי הערכות המכון הגיאולוגי, הסיכוי לצונאמי משמעותי בחופי ישראל עומד על כ-1% בכל 100 שנה.

סימנים מקדימים לצונאמי

בנוסף למערכות ההתרעה הרשמיות, חשוב להכיר את הסימנים הטבעיים המקדימים לצונאמי:

  • רעידת אדמה מורגשת בקרבת החוף
  • נסיגה פתאומית של הים, חשיפת קרקעית הים
  • רעש חזק ובלתי רגיל מכיוון הים
  • שינויים פתאומיים בגובה פני הים
  • התנהגות חריגה של בעלי חיים (בריחה מהחוף)

כיצד יש להתכונן מראש לאפשרות של צונאמי?

התכוננות נכונה לאפשרות של צונאמי כוללת מספר צעדים חשובים. ראשית, כדאי להכיר את אזורי הסיכון באזור מגוריכם ומקומות בילוי שגרתיים בקרבת החוף, ולמפות מראש דרכי מילוט לאזורים גבוהים. שנית, לימדו את בני המשפחה, כולל ילדים, כיצד לזהות סימני אזהרה של צונאמי (כמו נסיגת ים פתאומית או רעידת אדמה) וכיצד לפעול. שלישית, הורידו את אפליקציית פיקוד העורף המספקת התרעות בזמן אמת. רביעית, הכינו תיק חירום משפחתי הכולל מסמכים חשובים, תרופות, מים ומזון לשעת חירום. לבסוף, השתתפו בתרגילי החירום המתקיימים באזורכם ושמרו על ערנות בעת שהייה באזורי חוף.

לקחים מאירועי צונאמי בעולם

ההיערכות של ישראל לצונאמי מתבססת במידה רבה על לקחים שהופקו מאירועי צונאמי הרסניים בעולם בשנים האחרונות.

צונאמי האוקיינוס ההודי (2004)

אסון הצונאמי באוקיינוס ההודי ב-2004, שגבה את חייהם של כ-230,000 בני אדם, המחיש את חשיבותן של מערכות התרעה יעילות. בעקבות האסון, מדינות רבות, כולל ישראל, החלו בהקמת מערכות התרעה מתקדמות.

צונאמי יפן (2011)

אירוע הצונאמי ביפן ב-2011, שנבע מרעידת אדמה בעוצמה 9.0, הדגים את חשיבות התכנון העירוני והבנייה העמידה. למרות שיפן הייתה מהמדינות המוכנות ביותר בעולם לצונאמי, האירוע גרם לכ-18,000 הרוגים ונעדרים ולנזק אדיר, כולל האסון בכור הגרעיני בפוקושימה.

כיצד ישפיע שינוי האקלים על סיכוני הצונאמי בישראל?

מחקרים עדכניים מראים כי שינוי האקלים עלול להגביר את סיכוני הצונאמי בישראל במספר אופנים. ראשית, עליית מפלס הים צפויה להגדיל את תחום הפגיעה של גלי צונאמי, כאשר אזורים נרחבים יותר יהיו חשופים להצפות. שנית, התגברות תופעות מזג אוויר קיצוניות עלולה להגביר את הסיכון למפולות תת-ימיות, שהן אחד הגורמים לצונאמי. שלישית, שינויים בלחצים הגיאולוגיים עקב המסת קרחונים עלולים להשפיע על הפעילות הסיסמית העולמית. לפי הערכות המכון הגיאולוגי הישראלי, עליית מפלס הים של 50 ס"מ עד סוף המאה עלולה להגדיל את שטח הפגיעה הפוטנציאלי של צונאמי בחופי ישראל בכ-15-20%, ולהגביר את חומרת הנזק לתשתיות חופיות.

צונאמי אינדונזיה (2018)

הצונאמי שפגע באינדונזיה בספטמבר 2018 היה תזכורת לכך שלא כל הצונאמי נגרמים מרעידות אדמה. במקרה זה, התמוטטות חלק מהר געש סולאוסי גרמה לצונאמי הרסני. האירוע המחיש את הצורך במערכות התרעה המסוגלות לזהות גורמים מגוונים לצונאמי.

מה תפקידן של הרשויות המקומיות בהיערכות לצונאמי?

לרשויות המקומיות בערי החוף תפקיד מכריע בהיערכות לצונאמי. ראשית, הן אחראיות על הכנת ועדכון תוכניות פינוי מפורטות המותאמות לתנאים המקומיים, כולל זיהוי אזורי סיכון ספציפיים ונתיבי מילוט אופטימליים. שנית, הרשויות אחראיות על התקנת ותחזוקת מערכות התרעה מקומיות, כולל מערכות כריזה ושילוט מתאים בחופים. שלישית, עליהן לבצע תרגולים תקופתיים בשיתוף התושבים והעסקים המקומיים. רביעית, הרשויות אחראיות על הסברה שוטפת לתושבים ולתיירים בנוגע לסיכונים ולדרכי ההתמודדות. חמישית, עליהן להטמיע שיקולי צונאמי בתכנון העירוני ובפיתוח תשתיות חדשות באזורי חוף. לבסוף, הרשויות מהוות חלק מרכזי במערך החירום שיופעל בזמן אמת במקרה של צונאמי.

עלויות והשקעה בהיערכות לצונאמי

בשנים האחרונות הוגדלה ההשקעה הלאומית בהיערכות לצונאמי, כחלק מהתוכנית הלאומית להיערכות לרעידות אדמה.

תחום השקעה עלות (במיליוני ש"ח) סטטוס
הקמת מערכת התרעה לאומית 45 הושלם
שילוט ומיפוי דרכי מילוט 12 בביצוע (60%)
מערכות כריזה בחופים 18 בביצוע (50%)
מחקר וניטור 25 שוטף
חיזוק תשתיות קריטיות 180 בתכנון

מומחים מעריכים כי ההשקעה בהיערכות, המוערכת בכ-300 מיליון ש"ח, זניחה לעומת הנזק הפוטנציאלי מאירוע צונאמי משמעותי, המוערך בעשרות מיליארדי שקלים.

סיכום

ההיערכות של ישראל לאפשרות של צונאמי משקפת את ההבנה ההולכת וגוברת של הסיכון הפוטנציאלי, גם אם נמוך יחסית, שמציב איום זה. הרעידות האחרונות ביוון מהוות תזכורת לפעילות הגיאולוגית הדינמית באגן הים התיכון, ולצורך בהיערכות מתמדת.

מערכות ההתרעה, תוכניות החירום והמודעות הציבורית השתפרו משמעותית בשנים האחרונות, אך עדיין נותרה עבודה רבה. חיוני להשלים את התקנת מערכות ההתרעה והשילוט בכל החופים, לתרגל באופן קבוע את תוכניות הפינוי, ולהגביר את המודעות הציבורית.

אתר sslazio-guardia.com ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא ולספק מידע מעודכן לציבור. אנו קוראים לציבור להכיר את דרכי המילוט מאזורי החוף, להיות ערניים לסימנים מקדימים, ולפעול במהירות בהתאם להנחיות במקרה של התרעה.

לקבלת מידע נוסף על היערכות לצונאמי, ניתן לבקר באתר פיקוד העורף או לפנות לרשויות המקומיות באזורי החוף.

סגל השחקנים של קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב לעונת 2025-2026
Website |  + posts

בשארה וסאם הוא מנהל פרויקטים ויועץ עסקי עם רקע רחב בפיתוח תהליכים דיגיטליים, בניית שותפויות וגם יישום פתרונות טכנולוגיים להעצמת עסקים קטנים וגדולים. לאורך השנים ליווה עשרות חברות ויזמים במציאת ערוצי צמיחה, הטמעת אוטומציות ושיפור חוויית הלקוח בזירה הדיגיטלית. וסאם משלב בין הבנת השוק המקומי לפתרונות שיווק מתקדמים, בתפיסה המתבססת על למידה מתמדת וניתוח נתונים מעמיק.

הערכים המובילים אותו הם: מקצועיות חסרת פשרות, מחויבות לחדשנות, פתיחות לשיתופי פעולה בינלאומיים ושירות אישי המותאם לצרכי כל לקוח. בשארה מסייע בגיבוש אסטרטגיה, הטמעת כלים אנליטיים והדרכת צוותים עסקיים להתמודדות עם אתגרי השוק המשתנה. בזמנו הפנוי הוא עוסק בספורט ותורם מזמנו להדרכת צעירים ולפיתוח עסקי בקהילה המקומית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
WhatsApp
Telegram

לוח עניינים

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
קטגוריות נוספות באתר
צור קשר

מעוניין לפרסם אצלנו? מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בתוך זמן קצר

Click to listen highlighted text!